85
שאלה
שלום רב. בעוונותי הרבים, לפני מספר שנים, כשהייתי בן 14-15 ביצעתי חטאים נוראיים של גזל דרך האינטרנט ממספר אנשים, רובם, אני מניח, גויים, בסכום שאינני יודע כמה הוא, לא הצלחתי לברר בדיוק כמה, אך אני מניח שהוא בסביבות ה-800 שקלים.
ניסיתי למצוא את האנשים האלו במשך כמה חדשים ולא הצלחתי, איך מחזירים את הכסף?
איך אני אדע כמה כסף להחזיר
איך מכפרים על חטא כזה?
ניסיתי למצוא את האנשים האלו במשך כמה חדשים ולא הצלחתי, איך מחזירים את הכסף?
בנוסף, אחד מהנגזלים הצלחתי למצוא, ביקשתי ממנו להחזיר לו את הכסף והוא אמר שהוא מוחל לי, האם זה תופס?
והשאלה הכי קשה בשבילי, אני מאוד מאוד רוצה לכפר על העוון הנורא הזה, ומצד שני קשה לי מאוד להיפרד מסכום כסף עצום כזה, איך מצליחים?
תודה רבה ושבת שלום.
תשובה
הקדמה לתשובה
בשאלה לא מפורט מה בדיוק ארע, ומשום כך התשובה נכתבת בהנחה שאכן מדובר כאן על גזילה לפי כללי ההלכה.
תשובה:
1. לגבי הגזילה מהאדם שהצלחת לאתר:
כיוון שהוא מחל לך על השבת חוב הגזילה, אתה פטור מלהשיב.
זאת משום שבמחילה אין צורך במעשה קניין (שו"ע חו"מ רמ, ב), בוודאי כאשר היא המחילה נעשתה בפניך - פיזית או טלפונית (בית מאיר לח, לה).
2. לגבי הגזילה משאר האנשים:
בגמרא (בבא קמא צד, ב) מובא שאדם שגזל את הרבים ואינו יכול להחזיר את הגזילה, הדרך שלו לכפר על מעשיו היא לתרום את סכום הגזילה לצרכי הרבים, וכך נפסק בשולחן ערוך (שסו, ב) [ויעויין בשו"ת שיבת ציון (קיב) שכך הדין גם בגזלן שגזל הרבה למרות שתשובתו קשה].
אמנם במקרה שלנו ישנם כמה צדדים להקל בדין זה:
1. רוב העולם הינם גויים, ועל כן מתיאור דבריך נשמע שניתן ללכת כאן על פי הרוב ולהניח שהגזילה הייתה מאנשים שאינם יהודים (כפי שמצאנו בהלכות השבת אבידה רנט, ג). אף שגזל הגוי הינו אסור מהתורה (כסף משנה גזילה א, ב, נוב"י מהדו"ק יו"ד פא) אך חיוב ההשבה לפי הרבה פוסקים הוא מדרבנן משום חילול השם (רמ"א חו"מ כח, א, נתיבות המשפט ביאורים שמח, א. אמנם עיין מנחת חינוך קל,ה שחייב להשיב כי אינו שלו), ובזה אין חיוב לעשות צרכי רבים.
2. בגמ' שם מבאר רש"י (ד"ה בורות) שהסיבה לתקנה היא כדי שלבסוף הנגזלים ייהנו מהתרומה לצרכי הרבים וכך תושב להם הגזילה, וממילא במקרה שלנו שאינך יודע היכן הנגזלים גרים יש להסתפק האם גם כאן נאמרה תקנת חכמים זו (פתחי חושן גזילה פרק ד הערה נ).
3. יש אומרים (אור לציון חכמה ומוסר עמ' רטז) שניתן לכוון על תשלום המסים למדינה ולצאת בו ידי חובה כתשלום לצרכי הרבים.
אמנם למעשה נראה שכן נכון וראוי לתרום סכום זה לצדקה לצרכי רבים משתי סיבות:
1. בעל הפלא יועץ כתב (אורות אילים שער המדרשים תמ) שאדם שאינו נקי מגזל תפילותיו עכורות, ומשום כך עליו לעשות צרכי רבים גם כדי להתנקות מגזל הגוי.
2. אף שייתכן שאדם שגזל יהיה פטור מן הדין בלא כלום כמו כאן, לא ראוי להיות במצב של "חוטא נשכר" וליהנות מן החטא. אמנם סתם להימנע או להשליך את הממון לפח לא כדאי, אלא הדבר ההגיוני ביותר הוא לתת אותו למטרה טובה וראויה.
אך כיוון שכאמור תרומה זו היא רק משום דרכי כפרה ואיננה נובעת מחיוב השבת הגזילה (סמ"ע רלא, לד), יש לכך שתי השלכות לקולא ולחומרא:
לקולא - אין חובה לתת אותה באופן מיידי ואין צורך ללוות עבור כך. אך כדי שאכן היא תתבצע בפועל ולא תשכח, כדאי לחתום כעת על הוראת קבע (עבור עמותה מוכרת וידועה) שתפרוס את התרומה הזו לתשלומים שייגבו מדי חודש באופן אוטומטי בגובה המתאים לך.
לחומרא – אם בעתיד תתברר זהות הנגזל יהיה צריך לתת לו שוב את סכום הגזילה. על כן ניתן להציע לדבר עם העמותה העוסקת בצרכי הרבים ולהתנות שהתרומה תהיה אצלם בתנאי שזהות הנגזל לא תתברר, וברגע שתתברר-הם יהיו חייבים להחזיר את הסכום המתאים.
עוד יש להוסיף שמלבד התשובה של החזרת הממון, יש לקיים את שאר חלקי התשובה של עזיבת החטא, חרטה וידוי וקבלה לעתיד, כפי שמפורט בפרק ב מהלכות תשובה לרמב"ם.
דברי סיום:
בגוף התשובה הזכרנו שהתרומה עבור צרכי רבים איננה תיקון גמור ושלם, ונתון זה יכול לגרום לתחושה של רפיון כאילו דלתי תשובה ננעלו ו"אות קין" זו תשאר על המצח לעולם.
אמת שחומרת הגזל גדולה, ובוודאי כאשר מדובר על גזל שלא ניתן להשיב כמבואר בשולחן ערוך סימן רלא סעיף יט, אך השלב שבו מתאים להתמקד בחומרת העבירה הוא כאשר אדם נמצא לפני החטא ויצרו מנסה להחטיאו, שאז יוכל להשתמש בחומרת החטא כתשובה לטענת היצר. אך לאחר שנעברה העבירה עיקר העיסוק צריך להיות בחיפוש דרכי תיקון ותשובה ולא בהתבססות לשווא בבוץ של צער החטא.
כדי להקל על תחושות אלו חשוב לזכור שעיקר התשובה הוא על ידי שינוי הרצון של האדם, על חרטתו על העבר וקבלתו הטובה לעתיד (מסילת ישרים פרק ד). כעיקרון חרטה כנה גם אמורה בהכרח להביא לפעולות תיקון מעשיות, אך לעתים הדבר לא ניתן ואז צריך להעמיק בגדולה של עצם שינוי הרצון עצמו.
בנוסף, מקובלנו מחז"ל שהבא ליטהר מסייעין בידו, ומי שבאמת חפץ לשוב הרי שגם אם אין באפשרותו לתקן את מעשיו ולגמור את המלאכה – הקב"ה יסייע בידו בעתיד להשלים את המלאכה (אורות התשובה יג, ט).
בברכה,
הרב עודד מילר
הכנת כלי להגעלה
הרב דניאל קירש | ג ניסן תשפ"ה
כפיות מחליפות צבע בחום בשבת
הרב דניאל קירש | כ"ח אדר תשפ"ה

התנדבות במד"א - ללא בני משפחה שבדרך כלל איתי
הרה"ג יעקב אריאל | א ניסן תשפ"ה
תוספת שם - לשם סהר
הרב נועם דביר מייזלס | ט אייר תשפ"ד
חזקה על מקום ישיבה בבית הכנסת
הרב דניאל קירש | ב ניסן תשפ"ה
תפילה על מוות של גוי
הרב חגי לרר | ב ניסן תשפ"ה
