לגבי מה שמוזכר בהלכה שצריך ליזהר שאשה בהריון לא תדרוך על ציפורן. האם גודל הציפורן משנה? כלומר, אם זה קטן ממש או אבקתי - האם זו פחות בעיה?

שלום וברכה! לכתחילה יש להיזהר שגם ציפורן קטנה תגיע לאסלא או לפח ולא לרצפה. כאשר אשה משייפת צפורניים בפצירה גם בזה טוב להדר לעשות מעל הכיור או לטאטא אחר כך את המקום, אבל מעיקר הדין אין צורך להקפיד בזה. מקורות והרחבה: בספר פסקי שלמה (ח"א עמ' 10) כתב שאין בעיה שאשה תשייף את הצפורניים בפצירה ואין חשש שאשה בהריון תדרוך על זה. וכתב שני נימוקים להקל: א. בעניני סגולה הולכים רק לפי מה שחז"ל אמרו בדיוק, ולא מוסיפים. חז"ל אמרו שיש להיזהר בציפורניים ולא באבקת ציפורניים. ב. אמרו בשם החזון איש שאין צורך ליטול ידיים אם גזזו חלק של ציפורן אחת. הוא הדין לענייננו שאין חשש בזה. (כעין דברי הפסקי שלמה הבאנו בתשובה הקודמת בשם הספר 'ודרשת וחקרת'. הוא הביא סברא להקל אפילו בציפורן אחת שלימה, שרק בשתים יש חשש). יש לדון בשני הנימוקים שכתב הפסקי שלמה. אפשר ש'אבקת צפורניים' - שמו צפורניים. ואפשר שאין הכרח לקשר בין הלכות נטילת ידיים לחשש סכנה, ואכמ"ל. מהסוגיות במועד קטן (יח.) ונידה (יז.) נראה שניתן ללמוד להקל ב'אבקת צפורניים': טעם ההקפדה מבואר בגמרא שיש חשש שאשה בהריון עלולה לדרוך על הציפורן. ביאר הר"ן (מועד קטן יח.) בהסבר הראשון שמשום המיאוס היא עלולה להפיל. לא רלוונטי שיהיה מיאוס בציפורן בגודל 'אבקתי' (אם כי יש טעמים נוספים כמבואר בתשובה הקודמת). עוד מבואר שם בגמרא שאם גוזזים את הציפורן בבית המדרש אין חשש משום שנשים אינם מצויות בבית המדרש. אף אם אוספים את הציפורניים ומוציאים אותם החוצה אין חשש "כיון דאישתני אישתני". ביאר רבי שלמה בן היתום: "כיון דאשתנו שדרכום בני המדרש בטלום בעפר". ובחידושי הר"א בנדה (יז.) כתב משום דהואיל ונתערבו עם עפר הבית ומוציאן עם העפר שוב אין אשה מעוברת העוברת עליהן מפלת. נראה שאבקת ציפורן גרע מ'ביטול בעפר'. אם כי לפי ביאורו של הר"ן (במועד קטן שם) שהואיל והשתנה מקום נפילתם של הציפורניים אין הם מזיקות. לפי זה בעניננו לכאורה יש מקום להחמיר, כיון שלא השתנה מקומם. שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א אם יש חשש כאשר נשים משייפות את הציפורניים. הוא השיב שהוא לא יודע, אבל אפשר לטאטא את המקום. שאלתי את הגר"ד ליאור שליט"א, ואמר שבשיוף הצפורנים אין חשש. והוסיף שאפשר שעניני סגולה כאלו נחלשו בדורות אלו, וכעין שכתב המהר"י חאגיז. (אפשר שכוונת הגר"ד ליאור לדברים המובאים בתורה תמימה ( ויקרא פרק יט הערה רלח): "ודע שכתב מהר"ש אלגזי, דעתה קרוב לאחרית הימים שיתפשט האור האלהית על כל בשר וראו כל בשר כי אין עוד מלבדו לכן האור הזה כבר הבקיע ובא והטומאה כליל תחלוף ונתבטלו כחות הטומאה ואין גם אחד אשר כח בידו לקסום ולכשף, והאמונה באלה תקונן כעת רק במוחי השוטים והתינוקת, עכ"ל כפי המובא בתפארת ישראל (סנהדרין פ"ז מ"ז) וכפי הנראה צ"ל מהר"י חאגיז במקום מהר"ש אלגזי כי כן הוא בפירושו עץ החיים בשנוי לשון ע"ש". עכ"ל התורה תמימה. הוספתי ושאלתי את הגר"ד ליאור על ציפורן קטנה, ואמר שטוב לכתחילה להקפיד אבל לא צריך כל כך לטרוח אם זה נעלם. כל טוב!