אם אישה יכולה להיות מוהלת ולעשות ברית מילה. אז האם האמא או האחות גם יכולות לבצעו את הברית מילה? הרי שהמוהל מגיע הוא מבקש אישור מהאבא.

שלום וברכה, לדעת השולחן ערוך (יו"ד רסד, א) אשה כשרה למול מעיקר הדין, אלא שאיש קודם. הרמ"א (שם) החמיר בזה יותר וחשש לשיטה בגמרא שאשה לא כשרה למול, אבל משמע מלשונו שבדיעבד כשאין איש, אשה כשרה למול. למעשה יש לטרוח ולהביא מוהל מעיר אחרת אף שיש בעיר אשה שיכולה למול (ערוך השולחן רסד ד). אין הבדל בעניין זה בין אמא או אחות לאשה אחרת. מקורות והרחבה: נחלקו בגמרא (עבודה זרה כז) אם אשה כשרה למול. לדעת רב אשה פסולה למול משום שאינה מחויבת במילה. ולדעת רבי יוחנן אשה כשרה למול. הרי"ף רמב"ם ורא"ש פסקו שאשה כשרה למול כשיטת רבי יוחנן. התוספות פסקו שאשה לא כשרה למול כשיטת רב. כתב השו"ע (יו"ד, רסד, א): "הכל כשרים למול אפי' עבד אשה וקטן וערל ישראל שמתו אחיו מחמת מילה ואם יש ישראל גדול שיודע למול הוא קודם לכלם". העיר הרמ"א: "וי"א דאשה לא תמול (סמ"ק והגהות מרדכי) וכן נוהגין להדר אחר איש". הש"ך (ס"ק ב) והגר"א (ס"ק ו) תמהו על הרמ"א מה הוסיף על השולחן ערוך, שהרי גם לדעת השולחן ערוך לכתחילה איש קודם. בערוך השולחן (סע' ג-ד) ביאר שהרמ"א חשש לשיטת התוספות שאשה פסולה למול, ולדעת הרמ"א יש לטרוח ולהביא איש מחוץ לעיר וכך המנהג. מה שאין כן לדעת השולחן ערוך אין מניעה כלל שאשה תמול אלא שאם יש איש למה שאשה תמול. הב"ח פסק שאשה לא תמול אפילו בדיעבד. ראה באוצר הברית (פ"ט הע' כח) ובספר מילה שלימה (פ"ט, הלכה יא) שהביאו מדברי הפוסקים שדנו אם בדיעבד אשה יכולה למול ולא הכריעו. מכל מקום נראה לענ"ד שאם יהיה מצב חריג ביותר באיזה מקום בחוץ לארץ שאין מוהלים אלא אשה, היא כשרה למול ולברך על המילה כדעת השולחן ערוך והרמ"א. גם ספרדים לכתחילה עושים מאמץ להביא מוהל מעיר אחרת. בערוך השולחן (שם) כתב (בדעת הרמ"א) שמכך שלא ראינו מעולם אשה שמלה יש בזה כח מנהג מחייב שחוששים לכתחילה לשיטה שאשה פסולה למול ויש להביא מוהל גבר מעיר אחרת אף שיש אשה שיכולה למול בעיר. לדבריו יש לומר כן אף למנהג בני ספרד. כל טוב!