שלום רב! א. חז"ל דורשים כי יש לזכור את יציאת מצרים בבוקר ובערב. לא ראיתי בספר החינוך (שמקביל למניין הרמבם) שהוא מונה זאת כמצווה - מדוע? ב. האם אנו קוראים את פרשת ציצית בערבית כי מוזכרת בה יציאת מצרים? מה הקשר של ציצית לזכרון יציאת מצרים? ג. מה הקשר של השבת לזכרון יצ"מ? (כנאמר בקידוש)

שלום א. רוב מוני המצוות ובכללם הרמב"ם, הרמב"ן, הסמ"ג והחינוך לא מנו מצות זכירת יציאת מצרים בכל יום במנין התרי"ג. (רק הסמ"ק (מצוה ק"י) מונה מצוה זו, וכך גם בזוהר הרקיע להתשב"ץ). האחרונים הביאו מספר הסברים מדוע השמיטו מונה המצוות את המצווה הזו. 1. הצל"ח בברכות (דף י"ב/ב) כתב מכיון שפסוק זה שממנו לומדים מצות הזכירה שבכל יום לא נאמר בלשון ציווי אלא כטעם אכילת המצה והפסח "למען תזכור" אין זו מצוה גמורה להימנות במנין התרי"ג. 2. בשם הגר"ח מבריסק אמרו וכך כתב בשו"ת בית יצחק (או"ח סימן י"ב אות ב') דאף שמצוה זו דאורייתא אין היא מצוה בפני עצמה אלא חלק וענף למצוה קריאת שמע, ומשום כך נקבעה מצוה זו ע"י אנשי כנזת הגדולה כפרשה שלישית של קריאת שמע, וכן ניתן להוכיח מלשון הרמב"ם (הלכות קריאת שמע פ"א הל"ג) דגם פרשת הציצית בכלל קר"ש היא. 3. הרב אשר וייס שליט"א מסביר שמצוה זו היא ענף וחלק ממצות סיפור יציאת מצרים שבליל א' דפסח. ומצות הזכירה והסיפור עיקרה בליל א' דפסח, אך כלול בה גם מצות הזכירה שבכל יום. (לוקט מתוך שיעור של הרב אשר וייס שהועבר בפרשת וארא תשפ"ב) ב. פרשת ציצית נקבעה כפרשה השלישית בפרשיות קריאת שמע, כיון שמוזכרת בה יציאת מצרים. כפי שניתן לראות בתורה לא חסרים אזכורי יציאת מצרים בתורה. ועל כן הגמרא (ברכות דף י"ב/ב): "פרשת ציצית מפני מה קבעוה? אמר רבי יהודה בר חביבא: מפני שיש בה חמשה דברים: מצות ציצית, יציאת מצרים, עול מצות, ודעת מינים, הרהור עבירה, והרהור עבודה זרה". ג. בסדר עולם רבה (פרק ה') מציין שיציאת מצרים הייתה בשבת: "בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים (שמות טז א), ואחד בשבת היה". ובפירוש הרמב"ן (דברים פרק ה' פס' ט"ו): "אבל בכאן יזהיר אותנו לשמור השבת, בעבור היותנו עבדים במצרים עובדים כל היום על כרחנו ולא היתה לנו מנוחה, והוא יצונו עתה לשבות ולנוח, כדי שנזכיר חסדי השם עלינו בהוציאו אותנו מעבדות למנוחה". עוד הרבה יש על הקשר בין שבת ויציאת מצרים, אבל נראה שאין פשט פשוט מזה שיום מנוחה פעם בשבוע בו הוא התשובה לשעבוד מצרים, הוא המטרה של יציאת מצרים: "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ". יום טוב