ישר כח גדול לרב על התשובה הנפלאה ועל הטעמים של השוני של פסוקי דזמרה וההוספות של שבת. אני מביא שוב את תמצית דברי הרב בהמשך. ושאלתי לשיטת האובדרהם, הרי אותם פסוקי דזמרה מופיעים גם ביום טוב, שאין בו לכאורה ענין של שבת ומתן תורה. ואם כן מדוע לא שינו את פסוקי דזמרה בין יום טוב לשבת? תמצית תשובת הרב: בשבת ויום טוב יש פנאי. באבודרהם (שחרית של שבת) הוסיף שתוספת המזמורים נועדה ליצור הבחנה בין השבת לחול, כדי לקיים את הפסוק "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם" (שמות לא), כלומר, שיהיה סימן מיוחד לשבת. ב. הבחירה במזמורים אלה מוסברת בלבוש (סי רפא ס"א): התוכן של מרביתם עוסק בבריאת העולם, כגון "השמיים מספרים כבוד א-ל", שהסתיימה בשבת, או בשבח התורה, שניתנה בשבת, או בגאולת ישראל העתידית, שיזכו לה בזכות שמירת השבת. בחלקם יש טעמים מיוחדים אחרים שקשורים לרעיונות אחרים הגנוזים בשבת, כדלהלן.

לשואל, שלום וברכה! האבודרהם (שחרית של שבת) עונה על שאלתך: "והטעם שמוסיפין מזמורים אלו בשבת כדי להכיר בין שבת לחול, ויתקיים הפסוק שאומר 'ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם'. וגם בימים טובים נהגו לאומרם, שגם הם נקראו 'שבתון' ו'מקראי קדש', ומקדשים אותם על הכוס כמו בשבת". זהו נימוק כללי להסביר מדוע חשוב להוסיף פרקי תפילה ביום טוב, כדי להדגיש את מעלתו על פני יום חול. לכאורה אין זה הסבר מספיק למה לציין בו תכנים ייחודיים ליום השבת, כמו עניין בריאת העולם ומתן תורה. כנראה כוונתו שמאחר שפרקים אלו נבחרו לציין את השבת - ראו צורך לאומרם גם ביום טוב כדי להראות את מעלתו בדומה לשבת. אכן, האבודרהם כותב בשם רבנו סעדיה גאון שבשבת אין לומר את המילים "מזמור שיר ליום השבת" אלא להתחיל מהפסוק הבא "טוב להודות לה'", אבל מסביר שנהגו לומר גם פסוק זה מהטעם האמור.