האם מותר לי, אחרי הקריאה של הפרשה הבאה במנחה של שבת, לקרוא את כל השניים מקרא ואחד תרגום של כל הפרשה הבאה או שיש בעיה עם זה?

שלום וברכה, זה בסדר גמור. אפשר לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום כבר בשבת הקודמת אחרי תפילת מנחה, משום שכבר קראו את הפרשה הבאה בבית הכנסת (מ"ב רפה ח, שש"כ מב הע' ריח, ילקוט יוסף רפה ה, עשה לך רב ח"ז טז). הרחבה: בשולחן ערוך (רפה ג) כתב: "מיום ראשון ואילך חשוב עם הצבור". משמע לכאורה שרק מיום ראשון אפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום ולא משבת. אך במ"ב (ס"ק ח, ושער הציון ס"ק יב) ביאר על פי הראשונים שלאו דווקא יום ראשון אלא הכוונה שאפשר להתחיל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום כבר בשבת ממנחה ומעלה, שכבר קראו את הפרשה הבאה. ומה שכתב הכלבו שלא יצא ידי חובה בשבת משום שקראו בו את הפרשה שעברה, כתב השער הציון שדעת יחיד הוא. בפסקי תשובות (רפה ו) הביא שיש שכתבו לתמוה על הכרעת המ"ב בעוד שיש דעות בראשונים בזה, והפמ"ג הביא בזה דעות. והוסיף שכל ספרי הקיצורים כגון שולחן ערוך הרב, קיצור שולחן ערוך, ועוד רבים העתיקו 'יום ראשון', ומשמע מכך שלדעתם בשבת הקודמת אי אפשר לקרוא. עכ"ד. אך אינני יודע אם יש בכך ראייה שהם חולקים על המ"ב, שהרי גם השולחן ערוך כתב שמיום ראשון ואילך חשוב עם הצבור, ובכל זאת ביארו המשנה ברורה ועוד פוסקים שהכוונה משבת ממנחה, ולאו דווקא מיום ראשון. וכן כתב הפרי חדש (על השו"ע שם). לגבי הזמן המדויק – בשמירת שבת כהלכתה (שם) כתב: "ומסתבר דהיינו מזמן מנחה גדולה שראוי כבר לקרוא את הפרשה החדשה". משמע שזה לא תלוי בכך שהאדם עצמו התפלל מנחה. וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שמותר לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום מזמן מנחה גדולה גם אם האדם עצמו לא התפלל מנחה גדולה. אולם במ"ב מהדורת דרשו (הע' 22) מובא בשם הגרח"ק שאם הגיע זמן מנחה והוא עדיין לא התפלל מנחה לכאורה הוא לא יכול להתחיל שניים מקרא ואחד תרגום של השבוע הבא עד שהוא עצמו יתפלל מנחה. כל טוב!