אני אורח בבית מלון ויש בחדר שלי שקיות קפה סוכר נס קפה ועוד, האם זה שלי ומותר לי לקחת את זה או סבון שלא השתמשתי בו?

שני עקרונות יש בתשובה לשאלה זו: א. העקרון ההלכתי. ב. המציאות כיום. א. אורח המתארח אצל בעל בית לסעודה אין הוא יכול לעשות באוכל המוגש לפניו שום דבר, חוץ מלאכול ולהנות בעצמו. וודאי שאין הוא יכול לקחת דבר ולתת אותו לאיש זר שאינו מיסב על אותו שלחן. וכל שכן שאין הוא יכול למוכרו. כל שביכולתו לעשות הוא לאכול ולהנות בעת הסעודה עצמה. מאידך אם הוא יקבל מתנה מחבירו הוא יכול לעשות בה כרצונו ואף למוכרה או לתת אותה לאיש אחר וללא הגבלה בזמן. ב. לאור העיקרון הנלמד נבוא לבדוק האם המוצרים המוגשים בחדר המלון (כגון: שמפו אישי, שקיות תה, קפה, כובע-ים חד פעמי וכו') שהנם מוצרים מתכלים וניתנים לשימוש חד-פעמי. הם דומים למציאות ה'סעודה' שבה אנו אוכלים/משתמשים בעת שהותנו במלון, אך לא יכולים לקחת זאת בעת עזיבתנו את המלון, או שמא הם ניתנים לנו בכעין מתנה שאנו יכולים לקחתם גם לאחר שהותנו במלון. מבדיקה שערכנו במס' בתי מלון (רמדה, שרתון...) ואף בהתאחדות המלונאים הארצית, הסקנו שניתן לקחת את המוצרים הנ"ל עם סיום השהות במלון, אלא אם כן צויין במפורש ע"י בעלי המלון/הרשת שהם אינם מרשים זאת. נציין, שדבר זה אינו אמור על האוכל המוגש בחדר האוכל שהוא כדין סעודה ממש, וכן על מוצרים בחדר שאינם מתכלים וניתנים לחידוש/שימוש חוזר (מגבות, סדינים, כלים וכו'). הרב יהודה אודסר. להמשך הדיון.