בקשר למה שהרב כתב שבוע שעבר ב"רביבים" שעומדים בתפילה לשלום המדינה משום כבוד הממלכתיות הישראלית. אני מסכים עם הרב ותמיד עמדתי בעת התפילה עד שחשבתי שזה קצת מוזר במה שראיתי ברוב מקומות שכולם יושבים באמירת יקום פרקן כשמברכים את כל הרבנים ולראשי ישיבות ולכל תלמידיהם, ובעת אמירת "מי שברך... הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה". אם אין לנו כבוד לתורה אז למה יש לנו כבוד למדינת ישראל או לכל מלכי גויים. אם לא נותנים כבוד לקהל הקדוש הזה שבאים להתפלל ועוסקים במצוות אז למה לתת כבוד לממשלת חילונים, האם הם יותר חשובים? אם אין לנו תורה אז אין צורך במדינה. נראה לי שקודם צריך להחשיב את כבוד התורה ואז ייצא מזה לכבד גם את המדינה ששולטת בנו?

את התורה מכבדים בכך שקמים בכל עת שפותחים את שנושאים את הספר ואף מחמירים לעמוד בעת שפותחים את הארון. ואת תלמידי חכמים מכבדים במה שקמים לכבודם בעת בעת שהם נכנסים ויוצאים. ובזה מבטאים יותר כבוד, ולכן אל לך לחוש שמא רק את הממלכתיות הישראלית מכבדים ואילו את התורה אין ח"ו מכבדים.