מדוע בנוסח התפילה בשבת בבוקר לא מוזכרות המילים "זכר למעשה בראשית", מי מתיחס לכך?

המילים "זכר למעשה בראשית" בתפילת שחרית של שבת נאמרות הן לפי נוסח אשכנז, הן לפי נוסח ספרד (חסידים) והן לפי נוסח יהודי מרוקו (ראה סידור "וזרח השמש"). אך לא נאמרות בערבית של שבת בנוסח אשכנז. (למעשה כל הקטע "ישמחו במלכותך ... זכר למעשה בראשית" אינו מופיע בתפילת ערבית של שבת נוסח אשכנז). בנוסח בני עדות המזרח (פרט ליהודי מרוקו כאמור) המילים "זכר למעשה בראשית" אכן אינן מופיעות בתפילת שחרית, וזה בהתאם לנוסח התפילה של סידורי הראשונים כגון רב עמרם גאון ועוד. ייתכן שקבעו הראשונים לומר מילים אלה פעם אחת בלבד ביום השבת ופעם אחת במוסף של שבת. לפי זה, הספרדים אומרים אותן בערב שבת ובמוסף, והאשכנזים אומרים אותן בשחרית ובמוסף. החסידים שנוסח תפילתם מושפע מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז גם יחד, אומרים אותו גם בערב שבת (כמו בני עדות המזרח) וגם ביום השבת (כמו האשכנזים). מכל מקום, הדבר תלוי בנוסחאות שהיו כבר לפני רבותינו הראשונים. מכל מקום, בתורה עצמה ישנו טעם כפול למצוות השבת. בעשרת הדברות שבספר שמות נימקה התורה את הציווי על השבת בכך שהשבת היא זיכרון למעשה בראשית, "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ" (שמות כ, י), ואילו בעשרת הדברות שבספר דברים תלתה התורה את השבת ביציאת מצרים "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" (דברים ה, יד).