האם מותר וראוי ללמוד במדרשה שמלמדת בנות גמרא?

ההבדל בין נשים לגברים במצוות תלמוד תורה הוא, שנשים מצוות ללמוד כדי לדעת כיצד לחיות לפי התורה, ואילו גברים, גם אחר שלמדו כיצד לחיות עדיין מצווים ללמוד ולהמשיך להעמיק. וממילא יוצא שעיקר לימוד הנשים צריך להיות בהלכה למעשה ובדברי אמונה ומוסר, ואילו הגברים עוסקים יותר בתלמוד שבו מובאות הדעות והסברות, הקושיות והתירוצים שבשורשי ההלכה. והמלמד את ביתו גמרא, אמרו חכמים כאילו מלמדה תפלות, שאין בזה צורך לחייה, וממילא מטשטש את התמקדותה ביעודים העקריים שלה. אבל אם הבת רוצה מעצמה ללמוד יותר תורה, היא רשאית. ובלבד שהלימוד יהיה לשם שמיים, שעל ידו תתקרב יותר לעבודת ה' ולקיום המצוות. ולא מפני סיבות צדדיות, כמו הסיבה הרווחת כיום, שהיא רוצה להשתוות לגברים מתוך השפעה של התנועה הפמיניסטית העולמית. (ועייני בספר פניני הלכה ח"ד עמודים 31-34). לסיכום, מי שעדיין לא השלימה את לימודי ההלכה והאמונה באופן יסודי, אין ראוי שתלמד גמרא. ואם היא מאוד חפצה בכך, ובטוחה שלימוד הגמרא יקרב אותה לתשובה ומעשים טובים, אזי תבחן היטב היכן ללמוד. לדוגמא, אם הבנות הלומדות במדרשות הללו, אינן לובשות שרוול שמכסה את ידם עד המרפק וגורבות גרביים, סימן הוא ששמירת התורה והמצוות באופן מהודר אינו בראש מענייניהם, ומוטב ללמוד במקום אחר. ואמנם אפשר להקל בהליכה בלא גרביים, כדברי המשנה ברורה בסימן ע"ה, אבל הרוצה להדר ראוי לה להחמיר בזה. ולעניין השרוולים, נפסק להלכה שצריך לכסות גם את המרפקים (ועייני בפניני הלכה ח"ב ע' 15-19). להערכתי, אם נבחן בעוד עשרים שנה מאה משפחות שהקימו בוגרות המדרשות שלומדות גמרא, לעומת מאה משפחות ממוצעות של בנות תורניות שלמדו הלכה ואמונה, נמצא כי מצבן הדתי של אלו שלמדו הלכה ואמונה הרבה יותר טוב, הן גם יתחתנו מוקדם יותר, מעטות מתוכן ישארו רווקות, יהיו להן הרבה יותר ילדים, הן יהיו יותר שותפות בישוב הארץ, בקליטת עלייה ובשירות בצבא. למעשה אין צורך להמתין עשרים שנה, אפשר כבר היום לבדוק את בוגרות בתי הספר התיכונים שלימדו בהן גמרא לעומת התיכונים והאולפנות התורניים. עם זאת, אותן בנות שרוצות לשם שמיים ללמוד גמרא, תוך הידור בכל מצוות התורה, יש להן מעלה, והן מן הסתם יזכו להקים משפחות טובות. להמשך הדיון בנושא. לתשובת הרב יעקב אריאל לחץ כאן.