אני מדריך בסניף בנ"ע. יש לנו קומנרית כבר שנה ודברים מסוימים שהיא עושה נמצאים בחילוקי דעות עם רוב צוות ההדרכה. הבעייה היא שהיא מאוד רגישה ונפגעת בקלות. האם להוכיח אותה? רוב הסיכויים שהיא תיפגע מן התוכחה. האם ראוי שהתוכחה תעשה לעיני כל צוות ההדרכה (בדברים שקשורים אליו), או שעדיפה שיחה אישית ע"מ לא לביישה?

אתה ראוי להערכה רבה על רגישותך ליחסי אנוש ובעזה"י הקב"ה יסייע בידך להצליח במשימה. חז"ל למדו מתוך הפסוק - הוכח תוכיח את עמיתך" את הקריטריונים לתוכחה. אין שום היתר לפגוע באחרים, בוודאי לא כשהדבר נעשה בציבור. הדרך לבדוק אם דבריך ישיגו את מטרתם היא לחשוב אם לאחר התוכחה, המוכח יישאר "עמיתך" גם לאחר התוכחה. כבר אמר ר"א "מסופקני אם יש מי שיודע להוכיח בדור הזה". לכן: למחות על דברים מקולקלים - כן. לפגוע - לא. לכן, השיטה העיקרית היא להפריד בין האדם לבין המעשה. שוחח איתה באופן אישי, הערך את תרומתה לסניף, פתח את השיחה בציון מעלותיה ותרומתה ולאחר מכן אמור לה שברצונך להעלות נושא לדיון. דבר בדרך ארץ ולא בהתנשאות ובכך תרגיע אותה ותעזור לה להכיר את הדברים הראויים לתיקון. דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. הקב"ה יהיה בעזרך. הרב משה אליה.