ברצוני לספר מעשה שהיה ולברר האם נהגנו כהלכה. בערב שבת נסענו באוניה בחו"ל לאי מסוים נסיעה שאורכה כ-40 דקות, אך כשהגענו קרוב ליעד האוניה נעצרה ונשארנו תקועים בים עד כניסת שבת. בזמן כניסת שבת האוניה הצליחה להמשיך לנסוע וכך הגענו בתחילת בין השמשות לאי. קונסול ישראל וחב"ד, שחיכו לנו, ארגנו לנו גויה שתעביר אותנו במהירות את הגבולות. אך הבעיה שהיינו אמורים לעשות שבת בבית מלון עם חב"ד וכדי להגיע למלון יש לעבור על גשר לאי אחר שאורכו כ- 2 ק"מ. כמו כן, יש אוטובוס של המלון שנוסע מהמקום שהאוניה עוצרת למלון כל 5 דקות, הנהג הוא גוי וכל הנוסעים גויים כך שהוא לא עושה את המלאכה ליהודים, וכן האוטובוס בחינם לכל מי שרוצה כך שלא צריך לשלם. רציתי לשאול, היות ותחום שבת בפחות מ-י"ב מיל הוא דרבנן: (א’) האם היה נכון להקל לנסוע באוטובוס שהגוי הוא זה שמסיע אותך ולא אתה בעצמך הולך מחוץ לתחום, האם זה משנה משהו לענין תחום שבת? לענין הנסיעה עצמה אני מבין שיש בזה רק ענין של מראית עין, ואם כן, בשעת הדחק כמו במקרה שלנו שהיינו צריכים להיות ברחוב עד מוצאי שבת ואולי יש בזה גם בעיה של בטיחות להשאר בחוץ כל הלילה. (ב’) האם זה דומה להלכה של נחל מחוץ לעיר, שכתוב ברמב"ם שאם הוא צמוד לעיר ויש שטח של 4 אמות ישרות ליד הנחל שסופרים אלפיים אמה רק אחרי הנחל? כי הוא משמש את בני העיר. ואולי כאן, גם הגשר משמש את בני העיר כי זה עיר אחת בשני צידי הגשר, ואם כן, אולי אפילו נאמר שהכל עיר אחת, מה שכאן היה פותר את הבעיה ( לענין טלטול היתה איתנו גויה פיליפינית שלנו שלקחה מאיתנו את הכל). כמובן, שהכל שאלה על דיעבד ושעת הדחק.

ברגע שירדתם לחוף חל עליכם חיוב תחומין של 2000 אמה מהחוף. אם יש ברציף מבנים ומהם רצף של מבנים שהמרחק ביניהם לא עולה על 70 מטר אפשר למנות את התחום מהמבנה האחרון. איסור תחומין הוא בעצם היציאה מחוץ לתחום גם אם הנהג גוי. הנחל שהבאת הוא נחל יבש צמוד לעיר שניתן לעוברו ברגל ואז מודדים מגדת הנחל השני שממול לעיר. נהוג שלא להשתמש בנהג גוי בשבת גם אם המדובר ברכב גדול שנוסע נוסף לא משפיע על צריכת הדלק והנהג לא עוצר במיוחד עבור ישראל. עם זאת במצב שהייתם בו היה מקום להקל בנסיעה על ידי גוי אם התמלאו כל התנאים הנחוצים אך בעיית התחומין נותרה בעינה. אך גם כאן יש מקום אולי לומר בגלל שעת הדחק הגדולה שהייתם בה שהיה מותר לעבור על איסור תחומין של 2000 אמה שהוא מדרבנן ולהגיע למקום בו ניתן להתמקם אולם לא לצאת מהמקום ההוא כל השבת.