האם ישנה אפשרות לקיים מצוה/מעשה טוב ללא שום נגיעות אישיות של כבוד/קבלת שכר/סיפוק פרטי? הרי בנפש החיים כתוב שבמציאות בעוה"ז מובנה ומוטבע באדם שאין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא, כלומר, שגם בתוך המעשה הטוב ישנה נקודה "שאינה טהורה"?

אפשר אולם קשה. הרמב"ם על המימרא "רצה הקב"ה לזכות את ישראל וכו'" באר, שהקב"ה נתן ריבוי של מצוות בכדי שכל אחד מישראל ימצא מצווה אחת שהוא נמשך אליה והיא לפי שורש נפשו ואותה יעשה לשמה בלב טהור ללא נגיעות. אם כן אנו מאמינים שלמרות שאולי את כל המצוות אי אפשר לקיים במדרגה כל כך עליונה אולם כל אחד יכול למצוא מצווה שבה הוא יוכל לקיים את ענין הלשמה. גם נפש החיים לא כותב שאין לשמה. הוא כותב שלא מצוי לשמה. ומתוך שאדם עושה רבות שלא לשמה הוא זוכה לפעמים בסיעתא דשמיא שהוא יצליח לעשות גם לשמה.