אני בחור מאוד רציונלי ויש לי כמה שאלות בנושא אמונה שמפריעות לי בחיי היום יום. אני מסכים שיש כמה דברים שצריך להיות בהם "תמימים" וכך גם אני נוהג לגבי השאלה אותה אני עומד לשאול. אך אם אני אקבל תשובה שתספק אותי, יהיה לי הרבה יותר קל להתנהל ביום יום. קראתי הרבה שאלות ותשובות בנוגע לתכלית האדם בעולם, חלק מהתשובות גם דיברו אלי. אך השאלה שבאמת מפריעה לי היא למה בעצם הקב"ה ברא את העולם ואותנו?! קראתי כמה תשובות בעניין שלא ממש סיפקו. תשובות כמו: להנאות לברואיו - הרי אנו לא צריכים להיות קיימים בכלל - אין לכך סיבה הכרחית. בשביל להמליך את הקב"ה - שהרי אין מלך מולך על עצמו - תשובה זו מאנישה את הקב"ה יותר מדי שהרי אין לו רצונות כאלו (אני חושב...) והוא לא באמת צריך אותנו... אשמח אם תוכל לפחות לכוון אותי לכיוון חשיבה מסוים.

להבין את הנקודה הראשונית ביותר של תכלית בריאת העולם מצד הקב"ה זה דבר שהאדם לא יכול לתפוס. מצד רצונותיו יתברך ויתעלה אין לנו כלל השגה אולם מצידנו אנו אולי יכולים לקרב את הדברים אל הלב והמחשבה. על דברים אלו כתבו רבות, במיוחד בחסידות חב"ד. בכל אופן אחד מן היסודות שיעזרו לנו לתת תשובה לענין זה הוא להתבונן על היחס בין הבורא לברואיו. השאלה מניחה כהנחה שיש בורא מצד אחד של המיתרס ויש נבראים מהצד השני. ההפרדה בין הבורא לנבראים היא שמסבכת את ההבנה והתשובה. צריך להתרגל להתבונן במבט אחדותי יותר. במבט אחדותי אנו מסתכלים על כל הבריאה ואומרים כמה טוב יש בה, כמה גילוי של דברים גדולים יש בבריאה, כמה אחדות יש בבריאה עם הבורא. אם כן, כשמסתכלים על כל הבריאה והיא מאירה פנים ומכל עבר מרגישים איך שהטוב שופע, מתגלה ומפרנס את הכל בטוב. אין כמעט שאלות. התשובה מדוע היא משום שהכל הוא טוב ואחד.