האם יהדות ודמוקרטיה הם ערכים סותרים?

קודם כל צריך לבדוק למה מתכוונים כשאומרים דמוקרטיה, האם יש מגבלות או שהרוב יכול להכריע כל דבר. אצלנו בתורה יש ערכי נצח, ערכים שלא ניתנים לשינוי גם בהצבעת הרוב. בפרשת משפטים נאמר "לא תהיה אחרי רבים לרעות", כלומר: אם ברור לך שהדבר אינו טוב אלא רע, גם אם הרוב אומר אחרת, אתה אל תעשה אותו. לכן לגבינו, אפילו אם הכנסת או כל גורם אחר יעשו חוק שנוגד את התורה (אצלנו מהו "טוב" ומהו "רע" לא הרחוב מכתיב ולא נבחרי הציבור אלא התורה), ברור אצלנו שכל חוק שסותר את דיני התורה - התורה היא מעליו כי יש ערכי אמת. תיאורטית בדמוקרטיה הרוב יכול להחליט להשמיד את המיעוט, וזה יהיה חוקי כי הרוב החליט! אבל אצלנו יש ערכי נצח שלא ניתנים להחלטתם של בני אדם. לכן אצלנו התורה היא מעל הדמוקרטיה, ובכל התנגשות שיש בין תורה ובין מה שמכונה "רצון העם" - ברור אצלנו התורה מעל, ואם הרוב יחליט לכוף את דעתו, לגבינו זה נחשב כמו גזירה ויש מצבים שיהודי חייב לספוג, אפילו אם ישפטו אותו ויכניסו אותו לבית סוהר. התורה אצלנו אינה בילוי אלא ערך שאנחנו הולכים לאורו. יהודי במצבים מסויימים חייב למסור את נפשו. רק במקרה של ספק "אחרי רבים להטות" - הולכים אחרי הרוב, כי יש להניח שהרוב אינו טועה, אבל אם ברור לך שהרוב טועה, לא שייך שהרוב יחליט.