שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • איסור נסיגה מהארץ
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
אומרים שכבוד רה"מ עומד להציע הסכם על בסיס החלפת שטחים תמורת שטחים אחרים. בטח יבאו השואלים וישאלו מה ההבדל בין זה למה ששלמה המלך עשה, ולמה לא? האם אסור הדבר באופן מוחלט? האם אין בזה גם איסור של ויתור על שטחי ארצינו הקדושה?
תשובה
השאלה היא שאלה נכונה מאוד. קודם כל עלינו לדעת שעל פי שיטתו של הרמב"ן יש מצווה "שלא נעזבנה ביד האומות או לשממה" (כך הוא כותב בשכחת העשין, מצוות עשה ד'), ושם כותב הרמב"ן שיש לנו מצווה לנחול את הארץ, ליישבה ולהחיל ריבונות של עם ישראל עליה. ביחס לשאלה על החלפת שטחים, אם כן איך נתן שלמה המלך לחירום מלך צור 20 עיר בצפון הגליל, שאלה זו נשאלת ע"י הרלב"ג, האברבנאל והמלבי"ם. אומר מה שכותב המלבי"ם כי מלבד היותו פרשן הוא גם מהפוסקים. בגלל הקושי שאסור להפקיע ריבונות שארץ ישראל ולתיתה לגויים הוא מסביר שאין הכוונה שהוא מסר את השלטון בצפון הגליל לחירום מלך צור אלא שבתור מלך שיש לו את הרשות לגבות מיסים מאותו איזור הוא העביר זכות זו לחירם מלך צור, וזה שימש כקיזוז עבור חומרי הגלם שהלה סיפק לו לבניית בית המקדש. וכן כותב האברבנאל. בקיצור, אסור להסגיר שלטון על חלקים מארץ ישראל. הרמב"ן אומר שיש חיוב מלחמה על ארץ ישראל, והמושג של מלחמה הוא חיוב שמוטל על ציבור. חוץ משמשון הגיבור, אין דבר כזה שאדם בתור פרט ינהל מלחמה. אנו צריכים לגאול את הארץ ולהחזיקה ברשותנו, אפילו אם הגויים מאיימים במלחמה חייב הציבור לספוג את המלחמה ולעמוד בתוקף. ברצוני להזכיר מה שהיה לפני למעלה מ-70 שנה, כשהועלתה שאלת נושא החלוקה של ארץ ישראל ונציגי הישוב היו צריכים לחתום ולהסכים שמה שעם ישראל יקבל בארץ ישראל יהיה רק מעין מיטת סדום, ואז עמדה על הפרק השאלה אם בכלל תקום מדינה. הרב חרל"פ זצ"ל כתב באגרת שתקצץ היד שחותמת שאנו נוותר, ולמרות שע"י כן נשיג איזה חלק בארץ אבל נמצא שאתה מודה כביכול שחלק מהארץ מחוץ. ואם לא נזכה בגלל כך למדינה, אז "לא איכשר דרא". אבל זה לא אומר שמותר לנו להשלים על כך שאנחנו מוותרים על חלק מארץ ישראל וזו השקפת תורתנו הקדושה. אין לי ספק שאם כולם היו הולכים בדרכה של תורתנו היה הקב"ה מסייע לנו, וגם אומות העולם היתה רשעותם נחלשת. לכן אסור לנו לעשות כל מיני התחכמויות על ויתור על זכותנו על ארץ ישראל כולה. אני רוצה לספר מה שראיתי בספר "לנתיבות ישראל" שכתב הרצי"ה קוק.שבשנת תר"צ האנגלים באו לדרוש מנציגי הישוב שיוותרו על זכות התפילה שהיתה לעם ישראל על יד הכותל המערבי. באותה תקופה היה שם בערך עשרים מטר על חמישה, וזה מה שהפריע אז למחבלים! שבאים יהודים להתפלל שם ולתנות את הקינות בתשעה באב. והם איימו שאם נציגי הישוב לא יסכימו יהיו התנכליות, יהיו פוגרומים. המצב אז היה שעוד לא היתה לנו משטרה יהודית ולא שירותי ביטחון יהודים ולא צבא יהודי. הרב קוק ענה על המקום (אם אני מצטט נכונה): "שאנו לא נשיג את שלומנו ובטחוננו בויתור על זכותנו האלוקית על שריד בבית מקדשנו", ואני אומר את אותו משפט עכשיו בשינוי קל: "שאנו לא נשיג את שלומנו ובטחוננו בויתור על זכותנו האלוקית על חלקי ארצנו". אנו צריכים לעמוד בתוקף ואין דבר כזה שאנו משלימים מצידנו על הסגרת איזשהו שטח לידי גויים.
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il