אנו נוהגים לעמוד בקדושה בלבד. במודים דרבנן נוהגים לקוד קידה מתוך ישיבה ולהמשיך בישיבה גם בברכת כוהנים עד לסיום חזרת הש"ץ. האם הם נוהגים כדין? האם יש כאן עניין של מנהג או נוסח?

אם נעמדים מעט וקדים, יש למנהגכם על מה לסמוך. אבל השתחוויה מתוך ישיבה אינה נחשבת השתחוויה. וכפי שפסק שו"ע צד, ה, שמי שנאלץ לשבת בתפילת עמידה, אם יוכל יעמוד לפני הכריעות ומתוך עמידה יכרע. ורק מי שאינו יכול לעמוד יכרע מתוך ישיבה. אבל לכתחילה צריך לעמוד בכל עת אמירת מודים דרבנן (וע' יחו"ד ה, יא). בברכת כהנים מצד הדין מותר למתברכים לשבת, אבל נהגו לעמוד, ואם נהגו אצלכם לשבת, נראה שאין צורך למחות ביושבים. ומי שהוא חולה את תשוש, לכל המנהגים רשאי לשבת בברכת כהנים (ע' מ"ב קכח, נא, ציץ אליעזר יד, יח).