אני תלמיד בישיבה ויצא לי ללמוד עם אחד האברכים בישיבה בענייני פסיקה. ראינו את ה"אבקת רוכל" שכותב שברגע שהגענו לא"י עלינו לקבל מרות מרן השו"ע (בדומה למה שכותב הטור על אדם שעובר לעיר אחרת והוא בדין מיעוט וחייב לקבל עליו מרא דאתרא דאותו מקום). אך מצאנו שנשארו האשכנזים במנהגם. האיך ראו הרבנים האשכנזים את ה"אבקת רוכל" ופסקו אחרת ממנו? ומה הדין לגבי בחור שרוצה לעבור מהיותו אשכנזי לספרדי עקב הפסק הזה? אשמח למקורות לעיונים.

הדין של האבקת רוכל הוא נכון בעיקרו אולם הוא נכתב על יחיד שעובר למקום חדש שבו המנהגים שונים ממה שנהג עד כה. במקרה כזה על היחיד לקבל את מנהגי המקום החדש הן לקולא והן לחומרא. אולם במקרה שקהילה של יהודים עלו ביחד, יותר מעשרה אנשים, הם כבר נחשבים ציבור, וציבור אינו מתבטל לציבור אחר גם אם הוא קטן ממנו משמעותית. משום כך יכלו תלמידי הגר"א שעלו כקבוצה לייסד פה קהילה חדשה המשמרת את מנהגי יהודי אשכנז כפי שהיו רגילים להם.