אני נשוי כשנתיים אב לשתיים. בן 25. מה עושים . . . א. אם בעל מחליט שרוצה לעבוד יותר כי יש קשיים בפרנסה, אך אשתו לא מסכימה לבכך וכועסת שמגיע מאוחר. ב. האם עקב ריבוי הוצאות החיים, ההשתדלות צריכה להיות בהתאם, או שמא בהשתדלות מועטה יוצאים ידי חובה וה’ נותן את ברכתו? ג. כיצד נדע אם אנו חיים בלוקסוס מיותר? (אם הרב יכול לפרט בערך במספרים כמה ראוי לזוג עם שני ילדים להוציא בחודש)

א. אם האישה מבינה את המשמעות של מיעוט עבודה ושל נכונות להוריד מרמת החיים אפשר ללכת איתה. אולם אם היא לא מבינה את המשמעות של מיעוט הכנסות כדאי ללכת ליועץ של אירגון פעמונים שיסביר לכם את המשמעות ואת הדרך להגיע לאיזון תקציבי. ב. צריך להשתמש בכסף שיש ולא לקחת הלוואות. הלוואה לוקחים רק כעזרה ראשונה למצבים שאינם צפויים. אדם ירא שמים צריך להשתדל להנות מיגיע כפיו. ודאי שצריך לבטוח בה'. צורת הבטחון שה' יזמין לך עבודה שתצליח להכניס לכם הכנסות כפי ההוצאות שלכם. ה' מברך את מעשה ידינו. אין כוונה בתורה שאדם יתבטל ממלאכה וה' יברך אותו בדרך נס. כך בכל אופן לפי רוב הדעות אצל חכמי ישראל. ג. תבדקו אם אתם באיזון תקציבי, כלומר, האם ההוצאות שלכם הם מרובות על ההכנסות. כל הוצאה שיש לכם במשך שלשה חודשים תרשמו, וכן תרשמו כל הכנסה שאתם מקבלים. אם הפער בין ההוצאות להכנסות גדול צריך או להגדיל את ההכנסות או לצמצם את ההוצאות. קשה לומר כמה הוצאות רגילות של משפחה. תלוי במקום המגורים בעלות הדיור ובעלות החינוך. בממוצע 7 אלפים שקל.