1. אם משהו אמר אני לא אעשה כך וכך, האם זה נחשב נדר? 2. האם יש צורך לנדור דווקא בלשון מיוחדת כמו קונם כך וכך? 3. אם אדם אמר אני נשבע שלא אעשה כך וכך, זה נדר או שבועה? 4. האם מועיל התרת נדרים לשניהם?

1. בדרך כלל נדר הוא כאשר אדם אוסר על עצמו חפץ, אולם נדר על מעשה אינו נדר (חוץ מדבר מצווה שבזה יש דעות שזה כן נדר). 2. לכתחילה יש להשתמש בלשון קונם אולם גם אם אמר חפץ זה אסור עלי אנחנו מחשיבים זאת כנדר מדין ידות. 3. אם אדם אמר לשון שבועה, אפילו ללא שם ה' (לפחות לפי שיטת הרא"ש), זו שבועה וצריך לילך לחכמים שיתירו לו את שבועתו על ידי פתיחת פתח. 4. התרת נדרים מועילה, לדוגמא,: כאשר אדם אסר על עצמו לאכול בשר במשך שנה ובאמצע השנה הבת שלו החליטה להתחתן. אילו היה יודע שהיא תתחתן במהלך השנה לא היה אוסר על עצמו ואנו אומרים שאדעתא דהכי לא נדר. הרעיון הוא שפותחים לאדם פתח שעל פיו אנו אומרים שאדעתא דהכי הוא לא נשבע\נדר.