בעכבות הלימוד שלי בנביא יחזקאל כתוב שם בפרק טו, שהקב"ה לקח אותנו כמו תינוקת עזובה וטיפל בנו ואח"כ בגדנו ולכן הוא מעניש אותנו. ואני שואל, למה הקב"ה מנהיג עולמו כך שכאשר אנו עושים טוב הוא עוזר לנו וכאשר אנו חוטאין הוא נוקם בנו, ולכאורה מאיתנו הוא מצפה להיות וותרנים או רחמניים?

הקב"ה מלא רחמים אולם העולם צריך להתקיים גם על פי מידת הדין. אם לא היתה מידת הדין בעולם, העולם היה נהרס ולא היה יכול להתקיים. הרחמים מבוססים על כך שקודם כל נעשה דין. כך גם בנוגע למידות שאנו צריכים להדבק בהם. אנו קודם כל צריכים לרדוף אחרי הדין והצדק. אם אנו רואים רשע שמנסה להתנכל לאדם תמים מצווה עלינו לא לרחם עליו לעשות בו דין. הרחמים באים רק במקום שהדין הבסיסי מתקיים. למשל, במקום שמישהו פגע בך והוא חוזר בתשובה ומבקש ממך רחמים , תרחם עליו. ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. צריכים לגאולה גם שבסיסית יעשה דין וכל אחד יזכה למגיע לו. על גבי זה ניתן לעשות צדקה לשביה.