יש סדורים שמקפידים לחבר את המלה "יתברך" לסוף "יהא שמה רבא" ויש סדורים בהם "יתברך" מחובר ל-"וישתבח" וכו’. לכאורה, המלה שייכת ל"ישתבח" וכו’. מה עומד מאחורי חבורה ל"יהא שמה רבא" והאם המנהג הזה חשוב?

יש בזה 2 מנהגים ואי אפשר לקבוע איזה מנהג צודק. "מאן דעביד הכי לא משתבש, ומאן דעביד הכי לא משתבש."