כשהצבא מחייב לחלל שבת, או לעבור כל עבירה אחרת, בטענה שמדובר בפיקוח נפש, האם אפשר לסמוך?

אנו סומכים על מפקדים וכן על רופאים מפני שסומכים שאיש מקצוע ישמור על אמינות מקצועו אלא אם כן הדבר מופרך מיסודו (ביה"ל תריח, א). לדוגמא: בהיותי רב איו"ש הוחלט לפנות את חוות גילעד בשבת והסיעו חיילים רבים וגם דתיים ואמרו להם שהרבנות הצבאית התירה, ברור שלא שאלו אף גורם ופגעו באמון המפקדים. לשבחו של הרמטכ"ל דאז משה יעלון, שהתנצל על כך שזו הייתה טעות חמורה. אבל אלו מקרים קיצוניים שאינם מראים על הכלל. חשוב להתייעץ עם רב היחידה על המשימות בשבת, לא תמיד חייל יכול להעריך את הדברים נכונה. בגדול, הפעילות המבצעית והאבטחה בשבת צריכה להיות זהה לימי חול. ויותר מזה, בסופי שבוע יש חולשה בביטחון מפני שהרבה חיילים ומפקדים אינם ביחידה. אוייבנו זיהו זאת ופגעו בישובים פעם אחר פעם בשבת (השבת שהיתה פרשת 'ויצא', היה עשור לקרב הגבורה בציר המתפללים בחברון). וכן ביום הכיפורים הפתיעו אותנו במלחמה. אי אפשר להמר על ביטחון המדינה !!!