שלום וברכה ממתי בהיסוריה היהודית נקבע א בתשרי כתחילתה של השנה, הרי יש לנו מן התורה את א' בניסן, מדוע שונה א בניסן? וממתי נהפכה מהותו של א’ בתישרי מיום תרועה ליום הדין? בברכה

לשואל שלום, בדברי חז"ל והמפרשים אנו מוצאים כמה טעמים לקביעת יום הדין בא' בתשרי דווקא. נמנה חלק מהם: א. ביום זה אדם הראשון יצא זכאי בדין, ועל כן קבע ה' את דין העולם ביום זה, כדי שיצאו תמיד זכאים בדין (ר"ן במסכת ראש השנה). ב. ביום זה יקל עלינו לזכות בדין, מפני שביום זה אירעו דברים טובים לישראל: שרה רחל וחנה נפקדו, יצחק נעקד על גבי המזבח, יוסף יצא מבית הסוהר, בטלה עבודה מאבותינו במצרים, ה' התחיל להתרצות לבני ישראל על חטא העגל (מהרש"א ויפה עיניים). ג. בתקופה זו רבות זכויותיהם של ישראל, לאחר שהפרישו מתנות עניים שהופכות את מידת הדין לרחמים, ובחדש זה מקיימים ישראל מצוות נוספות רבות, ובזכות מצוות אלו נצא זכאים בדין (יפה תואר ואבודרהם בשם הרמב"ם). לגבי שמו של החג: בתורה נעלם שמו של ראש השנה. הכינוי "יום תרועה" אינו שמו של החג אלא חלק מנוסח הציווי על התקיעה בשופר. כינוי החג בשם "יום הדין" נלמד במסכת ראש השנה. המשנה בתחילת מסכת ראש השנה אומרת: "באחד בתשרי ראש השנה לשנים". שואלת הגמרא (בדף ח ע"א): "למאי הלכתא?" ועונה כמה תשובות, שהאחרונה שבהן: "לדין, דכתיב: 'מרשית השנה ועד אחרית שנה' (דברים יא, יב) – מראשית השנה נידון מה יהא בסופה" (פירש רש"י: "שהקב"ה דן בתשרי את כל באי העולם כל הקורות אותם עד תשרי הבא"). ממשיכה הגמרא ושואלת: "ממאי דתשרי הוא? דכתיב: 'תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו' (תהלים פא, ד). איזהו חג שהחודש מתכסה בו? הווי אומר זה ראש השנה. וכתיב: 'כי חוק לישראל הוא, משפט לאלוקי יעקב' (שם, ה)". אם כן, הגמרא מוצאת רמז לכך שראש השנה הוא יום של דין מהכתובים, שכן נאמר בספר תהילים: "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא, משפט לאלוקי יעקב". בברכה נאמנה