ראיתי בספר בא"ח ש"א פרשת צו הלכה מא,וכן בהרחבה בשו"ת רב פעלים או"ח ח"ג סימן ל. ואומר שיש כמה בעלי בתים שנוהגים לא לאכול אורז וזה מפני מקרה שקרה לרבינו משה חיים שמצא אצלו חיטה ביום שביעי של פסח, וכן הביא(ברב פעלים)את מרן החיד"א שתלמידי החכמים ויראי השם שבירושלים אינם אוכלים אורז גם מפני מעשה שקרה וזאת למרות שבררוהו,וכן כתב בשיורי ברכה שלא לאכול. ומסיים שרוב העיר לא נהגו לאסור שהם סומכים על הבדיקה של הנשים,ואילו האחרים אינם סומכים על הבדיקה של הנשים. אם כן להלכה למעשה דעת מרן הבן איש חי להחמיר באורז או להיקל באורז פסח(לפי אבותי זהו מנהג חזק שלא לאכול אורז בלבד,קטניות וכל השאר אוכלים)? ואם כן עדיף לעשות התרה בעניין האורז או להמשיך לא לאכול?

נראה לי שמצד הדין כאשר יש להשיג היום אורז שנברר כמה פעמים בטל החשש הקודם ואין צורך להחמיר . אבל אם יש מסורת ביד משפחתכם להקפיד על זהירות מאכילת אורז לא כדאי להפסיק את המנהג. ועל כן רק אם מסיבה בריאותית תזדקקו לאורז אז יש לעשות התרה אבל בלאו הכי המשיכו במנהג אבות ותתברכו בזכותם.