ב"ה שלום כבוד הרב. לא מקרה אמיתי רק ללימוד (כך חלמתי). אם אני ישבתי ברחוב במדרכה בבית קפה ומימיני על הקיר היה לחצן שלא ידעתי עליו. כאשר לחצתי בטעות הופעלה משאבה הידאולית שהרימה והפכה רכב על צידו ונהגו בתוכו. לאחר שהחזירו את הרכב התברר שהנהג לא ניזוק . רק הרכב. הוא ניגש אלי ונתתי לו צדקה 20 ש"ח בערך האם זה היה מקרה אמיתי הייתי צריך לשלם את הנזק ?

מכיוון ששאלה זו נוגעת לגופי תורה, אף שאינה למעשה נשיב את עיקרי הדברים: חז"ל למדו ש"אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד" ובגמרא שם למדו זאת מן הפסוק "פצע תחת פצע" לחייבו על המזיד כשוגג (בבא קמא כו. - כו:, ונלמד הדבר מכתיבת פסוק מיותר). נחלקו הראשונים , הרמב"ם לא חילק בין סוגי האונסים ופסק שאף האדם שהזיק באונס חייב בתשלום (הלכות חובל פרק ו' הלכה א') אמנם בעלי התוס' (בבא קמא כז. ד"ה ושמואל" ) חילקו בין סוגי האונסים, בין אונס גדול שפטור (כגון אדם שישן ולאחר מכן שמו חפצים לידו והוא הזיק אותם, שלא היה עולה בדעתו להיזהר בזה מראש) לבין אונס רגיל שחייב ( כגון שניתקל במקום שיש לשים לב - והזיק) בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שע"ח) פסק המחבר שאדם חייב בכל נזקיו אפילו באונס, ואילו הרמ"א הגיה שם שחייב דווקא כשאינו ב"אונס גדול" , ומשמע ממנו שבאונס גדול - פטור. נחלקו נושאי הכלים, יש שטענו שמחלוקת השולחן ערוך והרמ"א היא כמחלוקת הרמב"ם והתוספות. אמנם יש שטענו שאף הרמב"ם מודה שיש פעמים שאינו חייב כאדם המזיק, באונס גמור או בגרם היזק (עיין כסף משנה על הרמב"ם בהלכות חובל פרק ו' וכן בערוך השולחן בסימן שע"ח סעיף ג' -ז') לעניין שאלתך, נראה שלשיטת הרמ"א לא נחייב את האדם בנזק, אך לעניין שיטת המחבר צריך עיון. בשולי הדברים, יש לעיין עוד בגדר המעשה של האדם בסיפור זה האם הוא מוגדר כ"מתעסק" או לא ובנוסף על היכולת לקשר בין פעולת האדם, כלחיצה על כפתור, לנזק הנוצר בעקבות הפעלת המכונה.