96
ואולם ישראל נקראים גם בנים (דברים יד ; א): "בנים אתם לד' אלקיכם" וכן (שמות ד ; כב) "בני בכֹרי ישראל". הגדרה זו באה לבטא את הקשר המוחלט בין ישראל לאביהם שבשמים, קשר שאינו תלוי במעשיהם של ישראל, שכן בנים נקראים בנים גם אם הם חוטאים. הווי אומר, ישנה סגולה פנימית, ישנו ניצוץ נשמתי, שגנוז בכל אחד מישראל, ניצוץ שנשאר תמיד בטהרתו ואינו נפגם מחמת העבירות. בסופו של דבר מובטח שהטבע הפנימי יתגלה וישראל ישובו לאביהם שבשמים, ומטעם זה שם בנים עליהם תמיד.
ואולם כאמור כנסת-ישראל קרויה רעיה והקב"ה הוא הדוד, והקירבה יכולה להתפתח לשיא של דבקות נפלאה, עד שהקב"ה וישראל חד הוא. אבל יכולים גם להיות משברים שצריכים להתגבר עליהם. פעמים שההתקרבות המחודשת באה ביוזמת הדוד המחזר אחר הרעיה, מחפש אחריה, מוציא אותה מבדידותה, מחמם את ליבה ומושך אותה אליו בעבותות של אהבה. ופעמים שההתעוררות באה מצד הרעיה, היא זו שמחפשת את הדוד, מבקשת את קירבתו ואומרת "משכני אחריך נרוצה".
חודש ניסן, שבו הקב"ה הוציאנו ממצרים וקרבנו לעבודתו, שבו הקב"ה חיזר אחרי הרעיה ומשכה אליו בעבותות, בכל שנה ושנה חודש זה הוא בחינת דודי לי ואני לו. הדוד הוא היוזם את חידוש הקשר. ובימים הנוראים, ימי-הדין, אלו ימים שבהם אנו נקראים ליוזמה מצידנו לשוב אליו, ולזה יש להתכונן החל מראש-חודש אלול, ולכן חודש אלול ראשי תיבות - אני לדודי ודודי לי.
הדימוי הזה, שכנסת-ישראל נקראת רעיה והקב"ה הדוד, ממחיש ומחיה את הקירבה בין הקב"ה לישראל. לרגש הקירבה שבא אחרי משבר יש טעם מיוחד. תחושת המרירות, הצער, הרגשת הנתק והדחייה שהיו בזמן המשבר, נעלמים, והקשר מתחדש ברעננות חדשה. הלב מתמלא בתגבורת של אהבה. המרירות נהפכת למתיקות, הצער לשמחה. הטינה מתהפכת לחיבה נעימה. עוצמת הקשר מתחזקת ומתבלטת כפליים לעומת הנתק שהיה. הריחוק שהיה, הוא שמאפשר להבין מה גדולה ועמוקה ונפלאה היא הקירבה לאלקים. זהו עניינם של ימי אלול; אלו ימי תשובה, הרעיה שבה אל דודה, מתוודה לפניו, מפייסת אותו, מרצה אותו ומעוררת את אהבתו.
איך נהנים כשעובדים קשה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
חכמת התורה וחכמות החול
למה משווים את העצים לצדיקים?
מה עיקר הגאולה?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
איך נראית נקמה יהודית?
איך ללמוד אמונה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
רוח ה' של דוד ושל שמואל
שמואל א, פרק טז' פסוק יג'
הרב שמעון קליין | ט"ז אייר תשפ"ה
דין זמן בגיטין
גמרא מגילה, ירושלמי פסחים, רמב"ם, טור הלכות מגילה
הרב חיים כץ | ט"ו אייר תשפ"ה
סיום מעשי יהוא ותחילת מלכות ומעשי עתליה
מלכים ב סוף פרק י תחילת פרק יא
הרב עידו יעקובי | י"ד אייר תשפ"ה
