מכות - דף ט"ז | הרב אורי בריליאנט | בית המדרש

משנה וגמרא
מכות

קטגוריה משנית

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

991

2 דק' קריאה • 15 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

(טו: באמצע - טז: רבע תחתון)

חלק א - המשך "לאו הניתק לעשה"
א. מחלוקת "קיימו"/"ביטלו"
ביאור המחלוקת - באמת לפני שניהם צריך ללקות מיד כשלא קיים את העשה, אך לר"ל לא ניתן ללקות מיד - כיוון שזאת התראת ספק, לכן לוקה רק כשמתרים בו שוב על הביטול בידיים.

ב. התראת ספק + לאו שאין בו מעשה
התראת ספק - לרי"ח - התראה, לר"ל - לא התראה.
(לאו שאין בו מעשה - לר"ל - לוקים, לר|"יח- לא לוקים).
מקור 1- נשבע שלא יאכל לחם - לשניהם לא ילקה, לרי"ח - כי זה לאו שאין בו מעשה, לר"ל - כי זה התראת ספק.
מקור 2 - ר"י פוטר את המותיר את בשר הפסח כי ניתק לעשה. נדייק שלולוי זה היה חייב מלקות, למרות שזה - התראת ספק (ר"ל) + אין בו מעשה (רי"ח).
כל צד לומד את הדין שלו, ואילו את הדין השני לומדים ממקור אחר של ר"י שסותר את המקור הזה:
ר"ל - מקור 3 - לר"י התראה ספק אינה התראה (מכה שני אנשים שהם ספק אביו בזה אחר זה).
ר"יח - מקור 4 - לר"י לא לוקים על לאו שאין בו מעשה (מלבד שלושה יוצאי דופן).

ב. מקרים שילקה גם לדעה של "ביטלו" - כשביטל העשה בידיים
1. מצוות שילוח הקן - ששחט את האם.
2. מגרש אנוסתו - דחייה: לא יכול לבטל, שהרי אפילו אם ידיר אותה הנאה ממנו על דעת רבים, אפשר להפר לצורך מצווה.
3. גזל/משכון - דחייה: גם אם שרף, לא לוקה כי צריך לשלם (1. לא לוקה ומשלם. 2. לא ביטל את העשה - כי מקיימו על ידי התשלום).
4. לא נתן פאה - ומירח בכרי/אכל את הלחם.

חלק שני - מקרים בהם יש מלקות - אכילת שקצים
א. אכילת שקצים ורמשים - גם התולעת שבכרוב.
ב. מספר הלאוים על כל סוג שרץ: כללי - 2, מים - 2, ארץ - 3, עוף - 1. מחברים את הסוגים שעבר עליהם ולפי זה לוקה.
ג. שיעור אכילת שרצים - חייבים ברייה, גם פחות מכזית. אם יש כמה מרוסקים בכזית - עובר על נבלה.

שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני