לסייע! - הטיפול בנפגעי אסונות טבע | הרב איתי אליצור | בית המדרש

מדורים
בונים את הקומה הבאה

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת חיים

738

עם ישראל צריך לפרנס את ענייו ואביוניו, ולשם כך קיים בעם ישראל בכל הדורות מנגנון של גבית צדקה. אין מקורות רבים לכך שהמנגנון שאמור לעסוק בכך הוא בהכרח המנגנון הממלכתי. בימי הגלות שבהן לא הייתה ממלכה, היה מנגנון ציבורי לכל קהילה שעסק בגביית צדקה, ובחלוקתה למי שנזקק לה. האם כשהיינו ממלכה עסק בכך המנגנון הממלכתי? קשה לדעת. כך או כך, צריך להיות מנגנון ציבורי שעוסק בגביית צדקה ובחלוקתה, ומה טוב מזה שהמנגנון הזה הוא הממלכה עצמה?.

כיום מדינת ישראל לקחה על עצמה גם את האחריות לצדקה, או לפחות לחלקה הגדול. המדינה מחזיקה מנגנונים שונים כגון המוסד לבטוח לאומי, הנותן קצבאות לנצרכים לפי קני מדה ברורים ומגובשים. יש לכך יתרון וחסרון. היתרון הוא הקביעות והבטחת הדבר, והחיסרון הוא שלא תמיד הכללים מתאימים בדיוק לכל אחד. לפעמים יש אדם שמתאים לכללים והוא לא בדיוק נזקק, ולעומתו אדם אחר נזקק אך אינו מתאים לכללים ולכן אינו נתמך. לשם כך צריך להיות אדם בעל שיקול דעת הקובע למי תינתן הצדקה.

אין ספק שהנפגעים בשרפה הגדולה זקוקים לסיוע. משום כך מצֻוֶּה עם ישראל לדאוג להם ולפרנס אותם. ראוי ונכון ששלטון הנוהג כהלכה, שהוא מייצג את עם ישראל כולו, יקיים בשם עם ישראל את המצוה הזאת ויתמוך במי שצריך תמיכה.