דין המלכות הסותר את דין התורה | הרב ניר אביב | בית המדרש

ספריה
דינא דמלכותא דינא במדינת ישראל

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
תורה והלכות ציבור

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת יקוט

3 דק' קריאה

עד עתה עסקנו בתוקף דין המלכות כשסותר את דין התורה, אולם יש לברר האם חכמים עצמם יכולים לתקן שינהגו כדין המלכות כנגד דין התורה.
הרמ"א בהלכות גניבה (חו"מ שנ"ו, ז') פוסק כך: "וכן אומן שנותנין לו כלים לתקן, והשכינם, צריכין הבעלים ליתן לו מעותיו אבל לא הריבית שעולה עליו, דלא עשו תקנת השוק על הריבית. ואפילו למאן דאמר: אומן קונה בשבח כלי, לא נאמר דהרי הוא של אומן ולא של בעלים, דמכל מקום צריך להחזירו לבעלים מכח דינא דמלכותא, דהכי נהיגי עכשיו להחזיר כל גניבה אפילו לאחר יאוש ושינוי רשות מכח דינא דמלכותא . ובמקום שנהגו שיתן לו הריבית, צריך ליתן לו גם הריבית".
כלומר, למרות שלפי ההלכה לאחר יאוש ושינוי רשות יצא החפץ הנגנב מדי בעליו ואין חובת השבה, כיון שלפי דין המלכות צריך להחזיר אף גניבה כזו, כך יש לנהוג אף לפי ההלכה.
הש"ך (ס"ק י') כנזכר כבר לעיל, אינו מסכים שמועיל דינא דמלכותא נגד דיני התורה, ומעיר שכאן זה אינו רק מפני דינא דמלכותא אלא מפני שנהגו כן אף בישראל:
"ואף על גב שהוכחתי לעיל סימן ע"ג סעיף י"ד באריכות דלא אמרינן דינא דמלכותא מה שהוא נגד דין תורתינו, מכל מקום דיינין הכי שפיר בלישנא דהכי נהיגי עכשיו, כלומר דגם בישראל נהיגי כן. ובתרומת הדשן אתי שפיר טפי דכתב דהכי דייני עתה כו', ואף על גב דמנהג גרוע שהוא נגד דין תורה לא אזלינן בתריה, וכמו שכתבתי לעיל סימן ע"ב ס"ק ל"ה וכמה דוכתי, יש לומר דהאי מנהג הוא שנתקן כך ופשיטא דיש ביד הדור לתקן תקנות, ועוד דגם בדינא דמלכותא הוא כן".
קצות החושן (שם שנ"ו) מבאר שחכמים לא עקרו את דין התורה ובאמת החפץ הנגנב שייך לקונה, אלא שהם תיקנו שלפנים משורת הדין צריך להחזיר את החפץ לנגזל, ואם רצו בית הדין יכולים לכוף על לפנים משורת הדין. ברם, מכיון שהחיוב לעשות כן הוא רק לפנים משורת הדין חכמים תיקנו שיעשה כן רק אם אין לו חיסרון בכך כגון שהוא עשיר, אך בעני שיש לו חיסרון אם יחזיר אינו חייב להחזיר, וכן "בקידושי אשה שיתבטלו הקידושין מחמת זה ודאי אין כופין את האשה להחזיר לפנים משורת הדין ולבטל קידושי מצוה".
ובסימן רנ"ט (ס"ק ג') מבאר קצות החושן קצת יותר, ועל מה שכתב הש"ך שלהחזיר הגניבה הוא מנהג גרוע אלא שיש כח ביד בית הדין של הדור לתקן תקנות כתב כך:
"אמנם נראה דזה לאו מנהג גרוע אלא מנהג טוב וישר הוא, דכיון דאמרו בגמרא (ב"מ כ"ד, ע"ב) דאבידה לאחר יאוש מחזירין לפנים משורת הדין, והוא משום ועשית הישר והטוב (דברים ו', י"ח) דמהכא נפקא לן לפנים משורת הדין, וכן ביאוש ושינוי רשות אמרו בפרק הגוזל בתרא (ב"ק קי"ד, ע"א) בירא שמים מחזיר לבעלים הראשונים, ומשום הכי כשראו חכמי הדור לתקן שיחזיר לאחר יאוש אין זה מנהג גרוע ח"ו. וכן כתב במרדכי פרק אלו מציאות (ב"מ סי' רנ"ז) ז"ל, אמר ליה לפנים משורת הדין, ואשכחנא נמי בפרק הגוזל בתרא חייב בבא לצאת ידי שמים, וכיון דחזינן דהוי כייפי להו הכי כדאיתא פרק האומנין (ב"מ פ"ג, ע"א) גם אנן כייפינן למיעבד לפנים משורת הדין אם היכולת בידו לעשות דתני רב יוסף (שם ל', ע"ב) והודעת להם את הדרך (שמות י"ח, כ') כו', וכן פסק ראב"ן וראבי"ה דכייפינן להו לעשות לפנים משורת הדין עכ"ל. והיינו דאף על גב דבעלמא לא כייפי למיעבד לפנים משורת הדין הכא ראו בית הדין לתקן תקנה זו, ואין זה מנהג גרוע כיון דיאות למיעבד לפנים משורת הדין, ובפרט שהוא נמי דינא דמלכותא דינא".