סודות... | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
יתרו

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

435

2 דק' קריאה

חייו המשותפים של זוג צעיר מתחילים בחתונה ובשבע ברכות. כולנו מייחסים לשמחות אלו חשיבות עצומה, שהרי הם יסודו של הבית. ובכל זאת – כל זוג גם יודע שהמבחן האמיתי לחיי זוגיות טובים ומאושרים זה ה'תכל'ס', החיים המשותפים בחיי היום – יום הרגילים והפשוטים. לפיכך, התקופה שמיד לאחר השבע ברכות היא תקופה חשובה ומשמעותית המהווה את תחילת חיי הזוגיות בפועל.
בפרשתנו, פרשת יתרו, אנו זוכים ל'יום חתונתו' זה 'מתן תורה', מעמד הר סיני ונתינת עשרת הדברות, המהווים יסוד כולל לכל התורה. במעמד זה עוסקים רבים, שהרי הוא משול לשמחת החתונה ושבע הברכות, הנחגגות ברוב עם.
אולם, בסוף הפרשה, 'מתחבאות' להם כמה מצוות 'רגילות', המהוות את תחילת הפירוט של כל התרי"ג מצוות ה'יום – יומיות'. והנה, המתבונן באותם מצוות יגלה שכולן עוסקות בבית המקדש, חלקן בגלוי וחלקן במרומז.
הראשונה שבהן היא הציווי: "לא תעשון איתי אלוהי כסף, ואלוהי זהב לא תעשו לכם". מבאר רש"י, שהפסוק הזה בא ללמדנו, שאם יעשה אדם את הכרובים העומדים בקודש הקודשים מכסף במקום מזהב, הרי שיצר אלילים חדשים. והאיסור לעשות 'אלוהי זהב' בא ללמד שאם יוסיף ויעשה האדם כרובים נוספים על הכרובים שנצטווינו עליהם, הרי עשה אלילי זהב. וכן מי שעושה כרובים בבית כנסת הרי אלו – אלילים.
ועומק גדול יש בכך, שהמצווה הראשונה שהצטוו ישראל בתחילת החיים היום – יומיים עם ה' עוסקת בכרובים. הכרובים מציינים את הקשר הישיר של ישראל עם ה'. פני הכרובים היו איש אל אחיו, ומבארת הגמרא, שבשעה שישראל היו עושים רצונו של מקום היו הכרובים פונים אחד אל השני ומחבקים זה את זה, ואילו בשעה שהיו, חלילה, עוברים על רצונו של מקום, היו הכרובים מפנים גב זה לזה.
ויותר מזה – הכרובים מציינים את העובדה שהקב"ה מתגלה בעולם בפועל, כביכול, בצורה מוחשית דרך ישראל. הרי האמירה, שאם יעשו כרובים בבית כנסת מחוץ לבית המקדש, הכרובים הללו יהיו אלילים, מעלה את התמיהה העצומה – ובמקדש, מדוע הכרובים אינם אלילים?
והתשובה היא, שבמקדש, ורק במקדש, יש צו ה' שיהיו כרובים והם אינם אלילים, ללמדך עד כמה התגלות ה' במקדש גדולה ומוחשית, עד שכביכול מציירים אותה בצורה מוחשית.
מכאן למדנו, שהשראת השכינה בבית המקדש היא ההמשך היום- יומי של התגלות ה' לעולם במעמד הר סיני. ועוד למדנו, שכשם שהביטוי המעשי לקשר שבין ישראל לה' נמצא רק בקודש הקודשים, מקום נסתר ופנימי שרק הכהן הגדול נכנס אליו פעם אחת בשנה, כך קשר קרוב ואמיתי (והדברים חשובים במיוחד בקשר שבין איש לאשתו) מצוי דווקא בקשרים נסתרים ומוצנעים, וההחצנה פוגעת ומקלקלת אותם.
ונזכה לשיבת השכינה לציון, והכרובים ישובו אלינו ופניהם איש אל אחיו.