פרשת השבוע

פרשת שבוע ותנ"ך
ויקהל

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

257

2 דק' קריאה

ספר שמות מסתיים במסר חשוב מאוד לבני ישראל: דין וחשבון. התורה מספרת לנו איך המשכן נבנה ואז מציגה בפנינו תיאור מפורט של השימוש שנעשה בכל תרומות שניתנו לצורך בניית המשכן. התורה מטילה על בצלאל ואהליאב אחריות לכישוריהם ולחריצותם, ולבסוף משווה את המאמצים וההישגים שלהם לתוכניות המקוריות לבניית המשכן כפי שהן מפורטות לנו בפרשות תרומה ותצווה.
האדריכלים והמפקחים והבנאים של המשכן זוכים לשבחים על כך שלא סטו מהתוכניות המקוריות וביצעו את תפקידיהם בשלמות, בהתלהבות ובמסירות גדולה. הם עמדו בהתחייבויות שלהם ונתנו דין וחשבון לאלוקים ולבני אדם. אין לאדם הישג גדול יותר מעמידה במחויבות ונשיאה באחריות. מחויבות ואחריות מכניסות משמעת לתודעה ולהתנהגות של האדם ובונות חברה אחראית ובטוחה. רבים מאוד בעולם היהודי אומרים היום בגלוי או במרומז "אל תסמכו עליי". אנשים לא רוצים להתחייב לנישואים, לאידיאלים, לתורה או לעם היהודי. הם לא רוצים לעמוד למבחן הדין וחשבון ולכן הם נמנעים מהעניין לגמרי. העתיד היהודי לא יכול להיבנות על אנשים שלא רוצים לשאת באחריות או לתת דין וחשבון על השימוש שהם עושים בחייהם, בכישוריהם ובנכסיהם החומריים. זה באמת המסר החשוב ביותר שהפרשיות האלה מנחילות לנו. ואל תטעו, היהדות מטילה אחריות ודורשת דין וחשבון קפדני מכל בני האדם.
התורה דורשת גם ממשה רבנו לתת דין וחשבון על החומרים שנאספו לצורך בניית המשכן. כל פריט שנתרם צריך להיות מדווח. מספרים על מנהל חשבונות של חברה מסוימת שלא הצליח לאזן את הספרים של החברה. היה לו הפרש של חמישה דולרים, ולכן הוא פשוט השאיר בספרים שטר של חמישה דולרים והלך הביתה. סוג כזה של חשבונאות איננו מקובל כאשר מדובר בכספי ציבור. משה מרגיש שהוא מחויב לדווח על כל פריט שנתרם לצורך בניית המשכן. וכאשר הוא מגלה שיש הפרש, הוא נתקף אימה עד שהוא נזכר שהכסף החסר שימש לייצור הווים שמתחו את יריעות המשכן. רק אז הוא חש הקלה ושוב הרגיש שהמנהיגות שלו מוצדקת ובטוחה.
ממנהיג, יותר מאדם ממוצע או מאזרח פשוט, נדרשת רמה גבוהה מאוד של אחריות כספית ומוסרית. בתנ"ך מסופר לנו איך מלכי יהודה וישראל קיבלו כל הזמן תזכורות, ולעתים אף נזיפות, מהנביאים של תקופתם מפני שנכשלו במבחן ולא נתנו דין וחשבון אחראי. התורה מציגה את העניין בתמציתיות "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". התורה דורשת אחריות ודין וחשבון ואיננה מוכנה לקבל תירוצים. דור שמרגיש שאיננו חייב דין וחשבון לעבר היהודי ולעתיד היהודי נכשל חרוצות בתפקידו כצינור שמעביר חיים יהודיים וקדושה.