לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
27
פן נוסף, פחות ידוע בתורתו, הוא חידושיו המיוחדים בתחום עבודת התפילה. הרבי בונה דרך מיוחדת, שביסודה היא עצה פשוטה, המתאימה לכל יהודי לפי רמתו, ובכוחה לעזור לכולנו בנושא הכאוב של כוונה בתפילה. בשורות הבאות אביא לפניכם כיוון מחשבתי המושתת על יסודות מתורתו בנושא זה (אך לא צמוד לחלוטין לדבריו). ובאמת, ככל החידושים הגדולים, הרי שגם חידושיו בתחום זה, הם – 'דרך חדשה – ישנה', שצעדו בה אבותינו הקדושים (כלשון רבי נחמן מברסלב).
אנו מתפללים בפה, בכוח הדיבור. בדרך כלל, כשאדם מדבר הוא חייב לחשוב על דיבורו. אדם שמדבר בלי לחשוב, פולט שטויות. אם כך – הדיבור והמחשבה כרוכים זה בזה. ואכן, גם בתפילה האדם חייב לכוון ולהצמיד את מחשבה לדיבור.
אולם, לצערנו הגדול, בפועל – רובינו מתפללים פעמים רבות בלי לחשוב. הסיבה לכך, שאיננו פולטים שטויות במהלך התפילה, נעוצה בעובדה שנוסח דברי התפילה שגור על פינו, ובכוחנו לדבר בלי לחשוב.
זו המציאות הנוכחית. אך נתאר לעצמנו מקרה דמיוני – אם ה' היה מצווה אותנו להתפלל במחשבה בלבד, ללא שנצרף לה דיבור בפה, מה היינו עושים? מסתבר, ש'מחוסר ברירה', וללא היכולת לברוח לתפילה בפה, היינו מתרכזים וחושבים על התפילה, שהרי ללא המחשבה התפילה הייתה מתבטלת לחלוטין.
נמצאנו למדים, שהסיבה שאיננו מכוונים בתפילה, היא שאנו מתכוננים מראש... לדבר בלי לחשוב. אך אם היינו ניגשים מראש לתפילה, כזמנים שבהם עלינו לחשוב ולא רק לדבר, היינו מכוונים.
וכיצד ניגשים לחשוב?
לשם כך נוצר כוח הדמיון. בכוחו של האדם לצייר לפני ובזמן התפילה ציורים מסוימים בדמיונו ובמחשבתו, וציורים אלו ירכזו את כוח מחשבתו בתכני התפילה. חשוב שהאדם יגדיר לעצמו מראש את הציורים והדמיונות המתאימים, מפני שהאמירה הכוללנית – 'לכוון', גורמת לכך שהמחשבה בורחת. (ויש להוסיף לכך את החשיבות הגדולה של רגע ההתרכזות בתחילת התפילה. זהו רגע קצר שבכוחו של כל אדם להגדיר לעצמו, והוא גורם לנו לגשת לתפילה כ'חושבים' ולא רק כ'מדברים').
מחשבות, דמיונות וציורים אלו הוזכרו כבר בחז"ל. לדוגמא - "שיוויתי ה' לנגדי תמיד". אם האדם יעצור רגע לפני תפילת שמונה עשרה, ויתרכז וידמיין שה' נמצא מולו, הרי מחשבתו ממוקדת וכוונתו בתפילה תעלה פלאים. דמיון זה אפשר לדמיין או בציור אותיות השם הקדוש מול העיניים, או במחשבה על ה' הנוכח ושומע לתפילתי (והאדמו"ר אף מרחיק לכת בספר 'בני מחשבה טובה' ודן בשאלה האם אפשר בדמיון להעניק ציור, כביכול, לה', על אף שבוודאי ומעיקרי האמונה, שאין לו דמות הגוף. וכמובן כל השאלה נסובה רק על הציור הדמיוני, ולא שחלילה זו מציאות אמיתית).
דמיון נוסף, המופיע בחז"ל ונפסק להלכה – לראות את עצמו בבית קודש הקודשים. על האדם לדמיין ממש בתפילתו, שהוא עומד בבית קודש הקודשים. למשל – לעצום עיניו ולצייר בדמיונו את ארון הברית מולו, קירות הדביר מסביבו וכו'. מחשבה כזו תגרום לריכוז בכל התפילה.
ויהי רצון, שזכות הצדיק תעמוד לנו ולכל ישראל, ונזכה בפועל שתתגלה בפועל הנקודה אותה הוא הדגיש בחייו – 'כל ישראל בני נביאים הם', במהרה בימינו אמן.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
סוד ההתחדשות של יצחק
איך עושים קידוש?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
איך מותר להכין קפה בשבת?
לקום מהתחתית של התחתית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
