- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה יומית
4760
1. נחלקו הראשונים האם איסור הזכרת שם שמיים לבטלה נובע ממצוות עשה ובנוסף איסור דרבנן, או שהאיסור הוא לאו מדאורייתא.
2. בקריאת פסוקים המובאים בגמרא מותר ואף מצווה להזכיר שם שמיים.
3. בלימוד ברכות ותפילות שבגמרא, על פי רוב הפוסקים אסור להזכיר שם שמיים ויש לשנות ולומר "השם".
4. בזמירות שבת מותר להזכיר שם שמיים, אולם אין לחזור עליו פעמיים.
הזכרת שם שמיים לבטלה
כתוב בתורה, "אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, אֹתוֹ תַעֲבֹד; וּבוֹ תִדְבָּק, וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ.." ודרשו חכמים במסכת תמורה, שפסוק זה הוא אזהרת עשה למוציא שם שמיים לבטלה.
כמו כן בעשרת הדברות נכתב "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא". פסוק זה נדרש על איסור שבועת שווא, אולם יש ראשונים הסוברים שכולל גם איסור הוצאת שם שמיים לבטלה.
למעשה, נחלקו הראשונים והאחרונים האם יש באיסור זה לאו דאורייתא, או רק עשה דאורייתא ולאו דרבנן.
בטעם האיסור הסבירו הרמב"ם והרמב"ן, שמאחר ויש חיוב לירא את ה', אסור להזכיר את שמו לבטלה, וההמנעות מהזכרת שם שמיים לבטלה היא בכלל יראת ה'1.
חומרת האיסור
כאמור לעיל, לדעת חלק מהראשונים האיסור נלמד מהפסוק "לא תשא", פסוק זה הוא היחיד (פרט לאיסור ע"ז) בעשרת הדברות בו מוזכר עונש "כי לא ינקה".
הגמרא במסכת נדרים פוסקת שמי ששומע את חבירו מזכיר שם שמיים לבטלה, חייב לנדות אותו, מאחר ובכל מקום בו מזכירים שם שמיים לבטלה מצויה עניות. דבר זה נלמד מהפסוק: "בכל מקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך". ווממילא משמע, שאם מזכירים שם שמים במקום שאין רשות להזכיר, תחול חלילה היפך הברכה.
האבן עזרא כתב על איסור זה ביטוי חריף מאד, "ואילו לא היה בישראל רק זאת העבירה לבדה, תספיק להאריך הגלות ולהוסיף מכה על מכותינו"2.
הזכרת שם שמיים בלימוד גמרא
בהרבה מקומות בתלמוד מובאים פסוקים או חצאי פסוקים, ברכות ותפילות שונות שבהם מוזכר שם שמיים. האם מותר במקומות אלו להזכיר שם שמיים או שיש לשנות ולומר ה'?
הפוסקים מחלקים בזה בין פסוקים שמוזכרים בגמרא לברכות ותפלות שמוזכרות בגמרא.
בפסוקים - היעב"ץ מעיד שכשהיה ילד והיה קורא לפני אביו, 'החכם צבי', הורה לו אביו לקרוא את השם כרגיל. ולמעשה, לדעת רוב האחרונים מותר ומצווה להזכיר שם שמיים, ולדעת החיי אדם אפילו בחצי פסוק.
ערוך השלחן חולק ואוסר להזכיר שם שמיים בפסוקים שבגמרא3.
בברכות ותפילות - היעב"ץ מחלק בין ברכות שפותחות בפתיחה הרגילה "ברוך אתה ה'", לבין ברכות שפותחות אחרת ובתוכם מוזכר שם שמיים. ברגילות אסור להזכיר, אולם באחרות מותר טעם הדבר הוא שאם לא יזכיר שם שמיים, יש חשש שכשיבוא לברך אותה במקום חיובה, יטעה ויאמר ה' כמו שהתרגל בלימוד הגמרא.
אולם, לדעת המגן אברהם אין היתר להזכיר שם שמיים שבברכות ותפילות.
ראייתו היא מכך שרבי יהודה הנשיא כתב במשנה "ברוך" ולא "ברוך אתה ה'". ומכאן לומדים, שכששנה רבי לתלמידיו, לא הזכיר שם שמים.
למעשה לדעת רוב הפוסקים אין להזכיר שם שמיים בברכות ותפילות שבגמרא4.
הזכרת שם שמיים בזמירות שבת
בהרבה זמירות שבת ופיוטים, מוזכר שם שמיים. לעיתים כחלק מן החריזה ולעיתים כחלק מפסוק המשולב בפיוט. האם מותר להזכיר בזמירות שם שמים או שיש לשנות ולומר "השם"?
הפוסקים מתירים לומר שם שמיים בזמירות שבת וכתבו שני טעמים מרכזיים לזה.
1. הזכרת שם שמיים כשבח והודאה לה', או כתחנונים, לא נאסרה.
2. את הזמירות חברו גדולי עולם, ריה"ל, ראב"ע, ר' ישראל נג'ארה ועוד. ומתוך הזמירות מוכח שכוונתם הייתה שיזכירו שם שמיים.
אמנם יש להעיר שתי הערות:
1. לפי חלק מהלחנים יוצא שחוזרים פעמיים על שם ה'. חזרה זו על שם ה', היא בעייתית, לפי שיש לנו דין בגמרא בברכות שאין לחזור פעמיים על שמע או על מודים "דמחזי כשתי רשויות".
על מנת להימנע מכך, ניתן להזכיר בפעם הראשונה את השם, ובפעם השנייה יזכירו בכינוי.
2. ככל מקום בו מזכירים שם שמיים, יש לעשות זאת בדרך מכובדת וראויה, לא בדרך שחוק והוללות, ולכן יש לשים לב למילים שאומרים ולא לעצור ולדבר באמצע5.
2 תגובותב1 דיונים
ס ספר דברים פרק י פסוק כ' נמצא מולי |י"ז אב תשפ"ג תיקון ציטוט מתוך המקרא
בתחילת הכתבה צוטט הפסוק מתוך ספר דברים י פסוק כ אך הציטוט המדוייק הוא : ''אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, אֹתוֹ תַעֲבֹד; וּבוֹ תִדְבָּק, וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ. ''
סוד ההתחדשות של יצחק
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אוצרות בלב הים
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?