- משנה וגמרא
- פסחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(מב. 11+ מג. 9+)
חלק א – חום מזרז חמץ, ולכן:
(שימו לב שבין ארבעת הדברים (1-4) מספרנו את ההערות בA-D).
- 1.רבא - לא להכין את המצה בשמש
- 2.רבא - לא להשתמש במים חמים או שהיו חמים
- 3.רבא - לקרר הידיים בכלי עם מים לכך.
- 4.רב יהודה - להשתמש במים שלנו.
הערות על זה:
- 1.המים חמץ, וצריך לשפוך אותם,
הרבה – במדרון, מעט – אפשר גם במקום שמצטבר מעט כי יעלמו מהר.
- 2.כשרב מתנה דרש זאת חשבו שהתכוון למים ששייכים לו.
- 3.רבא מוסיף שגם לא יפסיק להתעסק בבצק.
- 4.אם בכל זאת עברו על זה (ואין סימני החמצה) –
מר זוטרא – לא קונסים, רב אשי – קונסים.
חלק ב – חמץ שיש בו לאו (תערובת חמץ, חמץ נוקשה) -
קבוצה א – מיני מדינה שהם תערובת חמץ
- 1.כותח הבבלי
מאפה עם שאריות מי גבינה ומלח.
הגמרא מעירה שאינו בריא ללב לעיניים ולכל הגוף.
אגב מביאים דברים נוספים לא בריאים ובריאים.
- 2.שכר המדי
במדי עשו שכר עם שעורים (כמו בימינו).
- 3.חומץ האדומי
היין היה איכותי ולכן נעזרו בשעורים כדי להקל על ההחמצה.
- a.לפני החורבן היין של יהודה היה משובח וצריך לחומץ, אחרי החורבן היין של אדום עלה לגדולה זו - "אימלאה החרבה", "ולאם מלאם יאמץ".
- b.לפני החורבן הלוקח חומץ מעם הארץ לא צריך לעשר.
או – כי לפני החורבן נעשה מתמד של חרצנים ולא מיין או תמד שמרים, ולכן זה רק טעם ולא חייב בהפרשה.
או – כי היה זול ולכן גם עם הארץ היה מפריש.
- 4.זיתום המצרי
שליש כרכום, שליח מלח, שליש: רב יוסף – שעורים, רב פפא – חיטים.
שורים, קולים וטוחנים, וטוב לעצירות או שלשול, אל לא לחולה או מעוברת.
קבוצה ב – מיני אומנות
- 1.זומן של צבעין
מי סובין לצביעת עורות.
- 2.עמילן של טבחים
פת מתבואה שלא הביאה שליש לשאיבת הזוהמה מהתבשיל.
- 3.קולן של סופרים
- a.רב אושעיא - דבק הרצענים מקמח
והרי כתוב במשנה סופרים? גם הסופרים הדביקו בזה דפים.
- b.רב שימי – סולת להשרת השערות.
דחייה – זה לא "מיני אומנות".
- 4.ר"א מוסיף תכשיטי נשים (סולת להשרת השערות).
ר"י – זה לעשירות, העניות בסיד (רב שימי – השתמשו בשאריות מהעשירות).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
האם טובת הנאה נחשבת ממון
הרב שאול אלתר | ניסן תשפ"ב
"אפילו עני שבישראל...ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין"
פסחים צ"ט ע"ב
הרב יהודה זולדן | ט"ז שבט תשפ"א

רפואה על ידי איסורים מדרבנן לחולה שאין בו סכנה
הרב עקיבא כהנא | כ"ז כסלו תשפ"א

פרק ג - אלו עוברין
הרב אחיקם קשת | תשע"ג
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
למה תמיד יש מחלוקת?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
הלכות שטיפת כלים בשבת
לקום מהתחתית של התחתית

קניין סודר ע"י עדים
חליפין בגוי - קידושין ג ע"א
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | תשס"א
הבא להרגך השכם להרגו"
תשובה לתמיהה
הרב אליעזר בן פורת | אדר א תשע"ו
