הדרוש הראשון | בשביל הנשמה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
דרשות הר"ן

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

מרת עליזה בת לאה כהן ע"ה

5 דק' קריאה

מעשה בראשית ומעשה מרכבה
וְאִם תִּשְׁאַל לִדְבָרֵינוּ: הִנֵּה "מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית" הִיא בְּעַצְמָהּ "מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה", שֶׁהֲרֵי "מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית" אֵינֶנּוּ כִּי אִם יְדִיעַת צוּרוֹת הַדְּבָרִים, שֶׁהוּא נִתְלֶה וְנִמְשָׁךְ מִנּוֹתְנֵי צוּרוֹתָם שֶׁהֵם הַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים*, הִנֵּה הָעִיּוּן בָּזֶה וְהַהַשָּׂגָה הוּא בַּשְׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים, וְרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה זֶה "מַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה".

שני חלקי ענייני השכליים
הַתְּשׁוּבָה: רָאוּי שֶׁתֵּדַע, כִּי יֵשׁ בְּהַשָּׂגַת עִנְיְנֵי הַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים• שְׁנֵי חֲלָקִים, הָאֶחָד: הַתְּלוּת וְהַקֶּשֶׁר מַה שֶּׁלְּמַטָּה* מֵהֶם בָּהֶם, וְהַשֵּׁנִי: הִתָּלוּתָם וְהִמָּשְׁכָם מִמַּה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מֵהֶם, וְאֵין סָפֵק, שֶׁיֵּשׁ בֵּין שְׁתֵּי הַהַשָּׂגוֹת הֶבְדֵּל רַב, וְהוּא: שֶׁהָעִיּוּן וְהַהַשָּׂגָה בְּמַה שֶּׁלְּמַעְלָה* מֵהֶם אֵין סָפֵק שֶׁהוּא יוֹתֵר גְּדוֹל הָעֵרֶךְ וִיקַר הַמַּעֲלָה מֵהָעִיּוּן בְּמַה שֶּׁהוּא לְמַטָּה מֵהֶם. וְלָזֶה, יִהְיֶה "מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית" – יְדִיעַת צוּרוֹת הַדְּבָרִים עַל אֲמִתָּתָם שֶׁהוּא הִקָּשֵׁר הַמְּצִיאוּת הַתַּחְתּוֹן בַּמַּלְאָכִים, וְיִהְיֶה "מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה" – יְדִיעַת הִמָּשֵׁךְ וְהִשְׁתַּלְשֵׁל הַמַּלְאָכִים מֵה' יִתְבָּרַךְ.

באור "ה' חקרתני ותדע"
וְכָל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ בָּזֶה בֵּאֵר דָּוִד בְּמִזְמוֹר אֶחָד נִכְבָּד שֶׁיָּסַד, וְהוּא (תהלים קלט א): "ה' חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע", וְכַוָּנָתוֹ בּוֹ לְהוֹדִיעַ שֶׁחֲקִירַת הָאָדָם אֵינֶנָּה מַשֶּׂגֶת לִידִיעַת עַצְמֵי הַדְּבָרִים, וְכִי זֶה לֹא יִוָּדַע כִּי אִם מִצַּד הַחָכְמָה הָאֱלֹהִית•. וַאֲפָרֵשׁ בָּזֶה קְצָת פְּסוּקִים שֶׁהֵם עַמּוּדֵי* הַמִּזְמוֹר. הִנֵּה הִתְחִיל: "ה' חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע", וְיִפֹּל הַתֵּימַהּ עַל זֶה הַלָּשׁוֹן, כִּי יְדִיעַת ה' יִתְבָּרַךְ אֵינֶנָּה בָּאָה אַחַר הַחֲקִירָה. אֲבָל מִצַּד שֶׁרָצָה לְהוֹדִיעַ שֶׁחֲקִירַת הָאָדָם לֹא תַשִּׂיג לִידִיעָה אֲמִתִּית תָּפַס זֶה הַלָּשׁוֹן, לוֹמַר: כִּי חָכְמָתְךָ – הַמַּגַּעַת לִידִיעָה אֲמִתִּית, אֲבָל חֲקִירָתִי לֹא תַסְפִּיק שֶׁתְּבִיאֵנִי לִכְלַל יְדִיעָה. וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ בְּעַצְמוֹ אָמַר אַחַר כָּךְ (שם ב): "אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק", וְאֵין סָפֵק, שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם תְּנוּעוֹת שֶׁהֵן נִרְאוֹת שֶׁיִּהְיוּ יוֹתֵר נֶעֱלָמוֹת מִתְּנוּעַת הַיְשִׁיבָה וְהָקִימָה, וְאָמְנָם בָּחַר תְּנוּעָה זוֹ לְהוֹדִיעַ שֶׁגַּם זֹאת לֹא יַשִּׂיג הָאָדָם בִּידִיעָתוֹ, כִּי הָאָדָם יָנִיעַ עַצְמוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּלָיו הַמְנִיעִים אוֹתוֹ מָה הֵם, אִם כֵּן, סוֹד שִׁבְתִּי וְקוּמִי גָּלוּי אֵלֶיךָ, לֹא אֵלַי. כִּי אֵין סָפֵק, שֶׁאִם הָאֻמָּן לֹא יֵדַע הַכֵּלִים הַצְּרִיכִים לִפְעֻלָּתוֹ לֹא יִפְעַל דָּבָר, וַאֲנִי הַפּוֹעֵל בַּכֵּלִים לֹא אֵדַע אוֹתָם, אִם כֵּן, אַתָּה הוּא הַיּוֹדֵעַ, לֹא אֲנִי הַפּוֹעֵל.

"בנתה לרעי מרחוק"
אַחַר כָּךְ אָמַר: "בַּנְתָּה* לְרֵעִי מֵרָחוֹק", כִּי מֵאֲשֶׁר* יְדִיעַת הָאָדָם בַּדְּבָרִים אֵינָהּ מִצַּד עַצְמָם וַאֲמִתָּתָם, כִּי אִם מִצַּד מִקְרֵיהֶם, גַּם כִּי הָאָדָם יָבִין מַחֲשֶׁבֶת חֲבֵרוֹ – יָבִין אוֹתָהּ מִקָּרוֹב*, לֹא מֵרָחוֹק, כִּי אֵין הֲבָנָתוֹ זוּלָתִי מִצַּד הַמִּקְרִים הַנִּרְאִים, כַּאֲשֶׁר נָדִין בְּמָשָׁל, בְּאָדָם שֶׁיִּשְׂמַח שֶׁהוּא שָׂמֵחַ – בְּהֵרָאוֹת עַל פָּנָיו הוֹד הַדָּם* וְזִוּוֹ, לְהִתְפַּשֵּׁט הַטֶּבַע לַחוּץ בְּעֵת הַשִּׂמְחָה עִם הַדָּם שֶׁהוּא מֶרְכָּבוֹ, וְכַאֲשֶׁר נָדִין גַּם כֵּן בְּאָדָם הַמִּתְעַצֵּב שֶׁהוּא עָצֵב – בְּהֵרָאוֹת עַל פָּנָיו אֵידֵי הַמָּרָה הַשְּׁחוֹרָה הַמִּתְחַיֵּב* מֵהַעֲמִיק הָרוּחַ הַטִּבְעִי עִם מֶרְכָּבוֹ בַּפָּנִים, וְכָל זֶה, מִצַּד שֶׁאֵינָה יְדִיעָה אֲמִתִּית, אֲבָל נִתְלֵית בַּמִּקְרִים*, לֹא תַשִּׂיג דָּבָר זוּלָתִי בָּעֵת הַקָּרוֹב, אֲבָל מִצַּד שֶׁיְּדִיעָתְךָ אֲמִתִּית – "בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק".
___________________________________
הַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים – מלאכים, כוחות רוחניים. מַה שֶּׁלְּמַטָּה – הברואים שבעולם התחתון. בְּמַה שֶּׁלְּמַעְלָה – השתלשלותם מה'. עַמּוּדֵי – עיקרי. בַּנְתָּה – הבנת. מֵאֲשֶׁר – מחמת. מִקָּרוֹב – רק בהתבוננות מקרוב למשל: בתווי הפנים. הוֹד הַדָּם – אדמומיות. הַמִּתְחַיֵּב – הנגרם, הנובע. בַּמִּקְרִים – בגילויים חיצוניים.

ביאורים
מעשה בראשית עוסק בשורשי המציאות, כמו שלמדנו. אם כן, מהו ההבדל בין 'מעשה בראשית' ל'מעשה מרכבה'? כשאנו מביטים על המציאות הנגלית לנגד עינינו אנו רואים רק את קצה הקרחון של עולם שלם פנימי ונסתר. הדבר דומה לשפיטת אדם על מעשיו בלי להבין שיש בתוכו עולם שלם של ערכים ותחושות שמניעים אותו לפעול מה שפעל. מעשה בראשית חוקר את התהליכים הרוחניים הפנימיים אשר מולידים את ההתרחשות הטבעית של הבריאה כולה. תורת 'מעשה בראשית' חותרת להבין את שפת הציפורים ואת שיחת הדקלים, דהיינו את הכוח הרוחני המניע של אותם יצורים. 'מעשה מרכבה', לעומת זאת, עוסק בקשר של אותם כוחות רוחניים, המלאכים, לקב"ה. אם נחזור למשל האדם שהזכרנו, 'מעשה בראשית' עוסק בפעולת הנשמה על מעשיו והתנהגותו של האדם, ואילו 'מעשה מרכבה' עוסק בקשר בין הנשמה לבין הקב"ה. המרכבה היא ביטוי ל'רכיבתו' של הקב"ה על אותם כוחות רוחניים והתגלותו דרכם. מעשה מרכבה עוסק באופן המלוכה של הקב"ה דרך אותם כוחות רוחניים.
ידיעות אלה אינם בתחום השגתו של המוח האנושי. רק תורה שמימית שמגיעה מריבונו של עולם יכולה לתת תשובה לשאלות אלו. דוד המלך חידד את ההבדל בין ההשגה האנושית לבין ההשגה האלוהית במזמור קלט בתהילים:
"לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר, ה' חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע" – רק אתה, ריבונו של עולם, יודע באמת מי אני. אתה לא צריך לחקור ולבדוק מי אני בשביל לדעת, אבל אני, על אף חקירות ובדיקות, איני מסוגל להגיע לידיעה אמיתית על המתרחש בי ובסביבי.
"אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי, בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק" – איני יודע מה הסיבה האמתית להתרחשותם של תופעות. אפילו פעולות פשוטות, כמו ישיבה וקימה, נעשות בצורה אינסטינקטיבית וללא הבנה איך יש בי כוח לעשות אותן. יתר על כן, הידיעה שלי מושגת רק על ידי צפייה בתופעות המתרחשות לנגד עיני. לכן אני צריך להיות קרוב ולראות את התרחשות האירועים. אם לא אראה, לא אדע. אך ידיעתך, ריבונו של עולם, חודרת לעומק התופעה ויודעת מהי הסיבה האמתית להתרחשותה ולכן אינך צריך לראות בעיניך את התרחשות האירועים וכבר אתה יודע את סיבתם.

הרחבות
•לשם מה לעסוק ב'מעשה בראשית' וב'מעשה מרכבה'?
בְּהַשָּׂגַת עִנְיְנֵי הַשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים. רבי צדוק מלובלין ביאר שתי מטרות בלימוד חכמות אלו:
א. העולם החומרי נראה רחוק ומנותק מהקב"ה, וקשה לראות כיצד הקדושה האלוהית שורה בעולם. תפקיד העיסוק במעשה בראשית ומעשה מרכבה "הוא להראות... שכל הבריאה כולה שנראית כנפרדת מן הבורא, באמת אין שום פירוד כלל. ודבר זה תכלית כל הבריאה, שיהיו הנבראים כולם מכירים שאינם דבר נפרד מן הבורא".
ב. הקב"ה ברא את כל הנבראים, אף השפלים ביותר, כדי לגלות את כבודו בעולם ולימוד מעשה בראשית, "הוא ההכרה איך כל הנבראים הם מעשה השם יתברך לקילוסו (לשבחו)" [קונטרס ספר הזיכרונות מצווה שלישית].
•מדרגות של קדושה
וְכִי זֶה לֹא יִוָּדַע כִּי אִם מִצַּד הַחָכְמָה הָאֱלֹהִית. אף שיש ערך עצום בלימוד חכמות הנסתר, יש סדר ללימוד התורה. מכיוון ש'תורת הנסתר' עוסקת ברבדים פנימיים ועמוקים יותר בתורה, קודמת לה 'תורת הנגלה' המשמשת כבסיס ללימוד התורה. וכן כתב הרמב"ם: "ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרד"ס (תורת הנסתר) אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר, ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות" [הלכות יסודי התורה ד, יג].
הרמב"ם מונה מספר סיבות להקדמת לימוד הנגלה ודיני המצוות ללימוד הנסתר: א . לימוד מעמיק בתורת הנגלה מפגיש את האדם עם 'שֵׂכֶל של תורה'. מפגש זה מביא אותו לדעה שקולה ובוחנת, הנחוצה לאדם הלומד את 'תורת הנסתר' העוסקת במושגים עליונים. ב. חשוב לעסוק בלימוד דיני המצוות, כיון שהם מדריכים את האדם בדרך הישרה בעולם הזה. חיים על פי דרך זו גם מרוממים את האדם שעל ידה הוא זוכה לחיי העולם הבא. ג. כל אדם יכול ללמוד ולהבין את תורת הנגלה, ואין כל אחד יכול להבין את תורת הנסתר.

שאלות לדיון
מדוע יש ערך רב יותר בחקירת השתלשלות המלאכים? מדוע זה נוגע אלינו?
האם יש לנו קשר ישיר עם הקב"ה שאינו עובר דרך המלאכים? איך זה מסתדר עם דברי הר"ן?

לעילוי נשמת מרת עליזה בת לאה כהן ע"ה