- הלכה מחשבה ומוסר
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
233
סוגי הגאווה
אֲבָל אִם יִתָּכֵן לְהִתְקַבֵּץ* בְּלֵב הַמַּאֲמִין הַכְּנִיעָה וְהַגַּאֲוָה אִם לֹא, אֹמַר בִּתְשׁוּבַת זֶה, כִּי הַגַּאֲוָה מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁנֵי חֲלָקִים: אֶחָד מֵהֶם, גַּאֲוַת הָאָדָם בְּגוּפוֹ וּבְעִנְיְנֵי גוּפוֹ וְתִקּוּנָיו הַגּוּפִיִּים*. וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, גַּאֲוָתוֹ בְּמַעֲלוֹתָיו הָרוּחָנִיּוֹת בַּחָכְמָה וְהַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב בַּעֲבוּר עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.
גאוות הגוף
וְכָל גַּאֲוָה שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת הַגּוּפִיִּים* הִיא מְרַחֶקֶת הַכְּנִיעָה מִן הַלֵּב. וּמִן הַנִּמְנָע* הִתְקַבְּצָם בְּלֵב אֶחָד, בַּעֲבוּר הַרְחָקַת כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת חֲבֵרוֹ. כִּי כַאֲשֶׁר יִתְגָּאֶה הָאָדָם בְּדָבָר מִדִּבְרֵי הָעוֹלָם, אֵין מְבִיאוֹ לָזֶה אֶלָּא בְזוֹת* אֶת בַּעַל הַטּוֹבָה וּמִעוּטָהּ אֶצְלוֹ, וּמִעוּט יְדִיעָתוֹ בִּמְהִירוּת הֲסָרָתָהּ* מִמֶּנּוּ וּנְסִיעָתָהּ מֵאֶצְלוֹ, וְיַחְשֹׁב, כִּי הוּא הַמֵּטִיב בָּהּ לְעַצְמוֹ וְהַקּוֹנֶה אוֹתָהּ בְּכֹחוֹ וּבְחָכְמָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר סַנְחֵרִיב (יְשַׁעְיָה י, יג): "בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי", וְאָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר (דָּנִיֵּאל ד, כז): "הֲלָא דָא הִיא* בָּבֶל רַבְּתָא", וְאָמַר פַּרְעֹה (יְחֶזְקֵאל כט, ג): "לִי יְאוֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי". וּכְבָר יָדַעְתָּ מַה שֶּׁהָיָה תֵכֶף לְמַאֲמָרָם מֵהֲרִיסַת מַלְכוּתָם וְהַשְׁחָתַת מֶמְשַׁלְתָּם.
אַךְ הַגַּאֲוָה שֶׁבַּמַּעֲלוֹת הָרוּחָנִיּוֹת מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁנֵי חֲלָקִים. אֶחָד מֵהֶם מְגֻנֶּה, וְהַשֵּׁנִי מְשֻׁבָּח.

חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
83 - לימוד שבועי באמונה כ"ו אלול - ג תשרי תשע"ה
84 - הכניעה חלק י"ד
85 - הכניעה חלק ט"ו
טען עוד
שני סוגי הגאווה בחכמה
וְזֹאת הַגַּאֲוָה אֵינָהּ מִתְנַגֶּדֶת לַכְּנִיעָה וְלֹא מְרַחֶקֶת אוֹתָהּ, וּבְכָמוֹהָ אָמַר הַכָּתוּב עַל יְהוֹשָׁפָט (דִּבְרֵי הַיָּמִים־ב יז, ו): "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי יְיָ", אַךְ הִיא מְסַיַּעַת אוֹתָהּ, וּמוֹסִיפָה בָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (מִשְׁלֵי כב, ד): "עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְיָ".
___________________________________
לְהִתְקַבֵּץ – להופיע ביחד. הַגּוּפִיִּים – הגופניים. וּמִן הַנִּמְנָע – בלתי אפשרי. בְזוֹת – זלזול. בִּמְהִירוּת הֲסָרָתָהּ – אפשרות הסתלקות הטובה. הֲלָא דָא הִיא וכו' – הרי זו היא בבל הגדולה. שֶׁיִּרְבֶּה בְּעֵינָיו – יחשב בעיניו כאילו עשה הרבה. פְּחוּתִים – שפלים. בְּקִצּוּר חֲבֵרָיו – שחבריו מקצרים וממעיטים בעבודת ה'. וְכָזֶה – בצורת התנהגות כזו. הוֹדָאָה – מתוך הרגשה של הודאה לה'. וּלְכַסּוֹת סִכְלוּתָם – להסתיר את חוסר הבנתם. וּלְהָלִיץ בַּעֲדָם – לדון אותם לכף זכות. חֲלִישׁוּתוֹ וכו' – חלש מכדי לעשות הרבה מעשים טובים כפי רצון לבבו. לְמִי שֶׁמְּקַוֶּה וכו' – מי שיוכל לעזור לו להוסיף במעשיו הטובים. הֱפִיקוֹ – עזר לו להוציא לפועל.
ביאורים
אתמול ראינו שאלה אחת הנובעת מהעיסוק בכניעה, השאלה השנייה בה עלינו לדון היא: האם יש מקום למידת הגאווה בנפשו של הכנוע?
על מנת ליתן תשובה לזה עלינו להכיר את העניינים בהם הגאווה מתבטאת, ולברר באלו מהם היא אכן ראויה ושייכת, ובאלו היא פסולה ומזיקה. בבירור זה עלינו לחלק את גורמי הגאווה לשנים: גאווה הנובעת מיתרונות גשמיים, וגאווה הבאה ממעלות רוחניות.
גאווה הנובעת מיתרונות גשמיים הינה פסולה ומרחיקה את האדם ממידת הכניעה. רבנו בחיי מסביר שהסיבה לכך, היא שהגאווה בענייני העולם הינה תוצר של אי ההבנה שהקב"ה הוא מקור הטובה, ומחשבת האדם שהוא הגורם לה. במצב כזה אין אפשרות לכניעה להימצא בליבו של האדם. הכניעה נובעת מההכרה באפסותו של האדם ביחס לבוראו, וכאשר הכרה זו אינה מצליחה להכות שורשים בלב האדם הרי שהכניעה הינה ממנו והלאה.
במעלות הרוחניות מבאר רבנו בחיי שקיימת גאווה פסולה וגאווה משובחת:
הפסולה , בדומה לגאווה בדברים הגשמים, מקורה בטעות שהאדם הוא הגורם למעלותיו. הגאה חושב שחכמתו וצדקותו הם תוצר של מעשיו, דבר הגורם לו ללעוג לאחרים, לספר בגנותם ואף למעט בערך החכמים. וכן די לו במה שיש לו, ואינו שואף להתעלות בחכמה ובמידות.
אך יש שהגאווה משובחת . הסימן לכך, הוא כשבעל המעלה אינו בז לזולת ואינו מסתפק בדרגתו הנוכחית, אלא רואה ערך במעלתו, ולפיכך משתדל להוסיף עליה. כמו כן תהליך ההתקדמות, מְלוּוֵה בכבוד ואהבה לסובבים אותו. גאווה משובחת זו הינה פועל יוצא של הבנה שהקב"ה הוא החונן לאדם דעת. הבורא הוא המקור למעלותיו, ולכן ביזוי הזולת שלא זכה לכך אינו מוצדק. האהבה והכבוד לסביבתו אינן נוגדות לצדקותו וחכמתו, אלא נובעות מהיותו כזה, וככל שמתקדם במעלותיו הרוחניות הוא מרעיף יותר טוב לזולת. כמו כן שאיפת ההתקדמות והעלייה, הדורשת לעיתים כניעה לאיש זה או אחר אינה נפגעת על ידי גאווה זו. יחסו אל מעלותיו אינו כאילו קנה אותן בזכות, ושמחתו בהן אינה מונעת אותו מלהתקדם. ביכולתו להתקדם גם אם נצרך ממנו להכנע לאחר, וביחס המכבד לזולת, ניכר שיבחה של גאווה זו, המורה שהיא יכולה ואף ראויה לדור יחד עם הכניעה בלב הכנוע.
הרחבות
•גאוותן שרוצה שיחזיקו ממנו עניו.
גַּאֲוַת הָאָדָם בְּגוּפוֹ וּבְעִנְיְנֵי גוּפוֹ וְתִקּוּנָיו הַגּוּפִיִּים. רבנו בחיי מסביר שישנם כמה סוגי גאווה, ורק הגאווה הרואה בה' את האחראי להצלחה היא גאווה טובה שמובילה את האדם לכניעה.
דברים דומים מופיעים בדברי הרמח"ל : "ואמנם, זה (הגאווה) יכול לימשך מסברות רבות מתחלפות, כי יש מי שיחשיב עצמו בעל שכל, ויש מי שיחשיב עצמו נאה, ויש שיחשיב עצמו נכבד, ויש שיחשיב עצמו גדול, ויש שיחשיב עצמו חכם. כללו של דבר, כל אחד מן הדברים הטובים שבעולם אם יחשוב האדם שיֶשְנָה בו , הרי הוא מסוכן מיד ליפול בשחת זה של גאווה...
וימצא גאה אחר, שרוצה להיות נרשם הרבה במעלותיו ולהתייחד בדרכיו, עד שלא די לו שיהללוהו כל העולם על המעלות אשר הוא חושב שיש בו, אלא שרוצה שעוד ירבו להוסיף בתהילתו שהוא העניו שבענווים ונמצא , זה מתגאה בענוותו ורוצה בכבוד על מה שמראה עצמו בורח ממנו. והנה גאה כזה ישים עצמו תחת קטנים ממנו הרבה או תחת נבזים שבעם, שיחשוב להראות בזה תכלית הענווה, וכבר לא ירצה בשום תואר מתוארי הגדולה וימאן בכל העילויים ולבו אומר בקרבו, אין חכם ועניו כמוני בכל הארץ" [מסילת ישרים יא]. מדברי הרמח"ל עולה שלעיתים היצר הרע מצליח "לרמות" את האדם לחשוב שהוא עושה דבר חיובי ולאמתו של דבר הוא נופל לפי פחת. לכן האדם צריך לבחון תמיד מדוע הוא מתנהג בצורה מסוימת ומהם מניעיו.

לימוד שבועי באמונה יח-כד תשרי תשע"ה
יח-כא תשרי תשע"ה
בשביל הנשמה | יח-כא תשרי תשע"ה

חובות הלבבות - הקדמה חלק א'
ט"ו תמוז תשע"ד
בשביל הנשמה | ט"ו תמוז תשע"ד

התשובה חלק י"ג
י"ג תשרי תשע"ה
בשביל הנשמה | י"ג תשרי תשע"ה

התשובה חלק ד'
ד' תשרי תשע"ה
בשביל הנשמה | ד' תשרי תשע"ה
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
איך עושים קידוש?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
לקום מהתחתית של התחתית
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מה זה בכלל אמונה?
למה יש כל כך הרבה מצוות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

ברכות השחר - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

הלכות ספירת העומר
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן ה'תשס"ב
