משחק של תשובה | הרב אריה הנדלר | בית המדרש

מדורים
חסידים מספרים

קטגוריה משנית

5300

3 דק' קריאה

חסידים מספרים כי בימי נעוריו, כשהיה ר' שמחה בונם מפשיסחה סוחר עצים, היה רגיל לשחק בשחמט עם אנשים מפוקפקים. כל מסע במשחק היה עושה מתוך כוונה פנימית גדולה, כאילו היה עסוק במלאכת הקודש. בשעת מעשה היה אומר מזמן לזמן בקול זמר-למחצה חרוז של בדיחה, כגון "הווה זהיר וער למען לא תצטער". האמרות התאימו תמיד למצב המשחק, אבל הנעימה שבה נאמרו הייתה כזו שהשומעים הוכרחו להקשיב קשב רב. חשים היו תחושה עזה שהדבר נוגע לחייהם. לא רצו להודות בכך, התקוממו ונוצחו. התשובה הגדולה תפסה את לבם.

הסיפור כולו הוא סיפור של פעילות מתוך הסתר וכיסוי. הסיפור מתייחס לתקופת נעוריו של ר' שמחה בונם מפשיסחה. באותה תקופה היה סוחר עצים. לכאורה אין לפנינו אישיות בעלת משמעות מבחינה רוחנית: סוחר המשיט עצים על פני הויסלה לצורך עשיית רווחים, אולם האמת היא ככל הנראה אחרת.

בעת שהיה ר' שמחה בונם עסוק במסחר העצים הייתה דעתו נתונה לא רק למסחר זה, אלא גם להתקשרות עם יהודים שאינם יראים ושלמים, כדי להשפיע עליהם לשוב אל אביהם שבשמים. ר' שמחה בונם מתעטף בכיסוי חיצוני של אדם רגיל, סוחר, ובדרך זו הוא מתחבר לאלה הזקוקים להשפעה חיובית.

מסתבר כי גם משחק השחמט נתפס בסיפור באותה הדרך: אנשים יושבים ומעבירים את הזמן בנעימים. אבל האמת היא שהמשחק הוא בעצם משל למציאות שלמה, לממלכה שלמה של מנהגי שלטון וניהול. יש מלך ויש מלכה, ויש חיילים וסוסים ורצים המוציאים את דבר המלכות מן הכוח אל הפועל.

ר' שמחה בונם מפשיסחה הופך את המשחק לבעל משמעות לגבי המשחקים עצמם. הדיון האמיתי המתקיים במסווה של המשחק הוא הדיון בשליטה העצמית, בשליטה של האדם בחייו, ביכולת של אדם לנהל את ענייניו בדרך הנכונה. המשחק הוא בעצם כלי, שבאמצעותו יוצר ר' שמחה בונם קשר עם אנשים שאין אפשרות להגיע אליהם בדרך אחרת.

גם התייחסותו של ר' שמחה בונם אל האנשים שעמם הוא מתרועע עוברת בגישה הרואה במציאות החיצונית רק הסתר המכסה על המציאות הפנימית האמיתית. הוא אינו רואה בהם אנשים מפוקפקים, אנשים שליליים ביסודם, אלא אנשים שהמעטה החיצוני שלהם פגום. לפי הבנתו היסוד הפנימי שלהם מוצק וטוב, והוא מנסה לבקוע דרך אל לבם, מתחת לפני השטח דווקא. לא בדרך גלויה של הטחת מוסר, אלא דרך המשחק, דרך ההסתר והכיסוי.

ההערות המבודחות שנהג ר' שמחה בונם להשמיע תוך כדי משחק ממשיכות אף הן את אותו הקו. הערה הנאמרת בדרך של הלצה היא בעצם אמת גדולה המתעטפת בכיסוי של הלצה. לעתים קרובות אנו צוחקים מבדיחה טובה כשבסתר לבנו אנו יודעים כי היא מקפלת בחובה אמת כואבת הדורשת טיפול. ר' שמחה בונם עושה שימוש בדרך זו של הערה, כששוב הוא משתמש בדרך הכיסוי וההסתר במסווה של בדיחה על מנת להעביר מסר ליושבים מולו במשחק.

למרות כל המעשים החיצוניים שעושה ר' שמחה בונם, אנו יכולים להתרשם מן הסיפור כי המטרה בכל המעשים הללו היא מטרה עליונה, המעמידה את מעשיו של ר' שמחה בונם באור עמוק. כל מסע במשחק נעשה מתוך כוונה גדולה, משום שכל מסע במשחק הוא בעצם מסע אל תהומות הנפש של מי שיושב מולו. כל מסע נעשה מתוך כוונה גדולה, משום שכל מסע אמור להעביר מסר מסוים של תשובה.

הסיפור מתאר לנו את התגובה של המשחקים בעת המשחק. מצד אחד הוכרחו לשמוע את הדברים שנאמרו במתק שפתיים ובחרוזים השובים את הלב, אגב משחק שלכאורה אין לו כל קשר למשחקים עצמם. אבל יחד עם זאת הייתה להם תחושה כי הדברים הנאמרים תוך כדי משחק נוגעים לחייהם, בבחינת "על ראש הגנב בוער הכובע".

כאן מתגלה לפנינו היחס בין הגלוי והנסתר בתוכחה שהוכיח ר' שמחה בונים את המשחקים עמו. דרכו של עולם שאדם שמוכיחים אותו על פניו מתקומם כנגד התוכחה. כל מנגנוני ההגנה שלו מתקוממים ואינם מוכנים לקבל את הנאמר בגילוי לב. תוכחה הנאמרת תוך כדי משחק, שלכאורה איננה נוגעת כלל למשחקים שהרי "זה בסך הכול משחק", חודרת עמוק ועוקפת את מנגנוני ההגנה של השומעים.

הם מנסים להתקומם כנגד הנאמר, אבל הדברים כבר חדרו אל תוכם פנימה. הקרב על לוח השחמט הוכרע; ההתקוממות וההתנגדות לקליטת הנאמר באה באיחור. חיילי האויב כבר מצויים עמוק בתוך מערכי ההגנה של האדם, האמת כבר נאמרה, ורגשות של תשובה מתחילים לפעם בלב המשחקים.

-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.