כתבות בנושא חסידים מספרים

קיבלתי כסף - לא עשיתי חסד?!
רצונו של כל אדם הוא לעשות טוב לזולתו. זהו המניע האמיתי והחזק, שגורם לכל בני האדם לעבוד למען זולתם. בני האדם אינם מודעים למניע העמוק והמקודש הזה. הם חושבים שהמניע הוא הרצון הפשוט לעשות כסף, להתעשר ולהרוויח.

מכתב בעיתו
הירשל ישב באוהלה של תורה מבודד יומם וליל. לאחר שבועות מספר תם כספו. עולליו ביקשו לחם, אבל הבית היה ריק. אשתו ייעצה לו להיכנס לרבי שמואל ולבקשו לקבלו לישיבה, ונאנחה לעצמה חרש: "אילו היה עתה המכתב בידי בעלי..."

לא תעמוד על דם רעך
הכאב היה גדול מנשוא, כאב שהלך והצטבר עם השנים. מספר הרופאים אצלם ניסה למצוא מזור למחלתו, היה כמספר הרופאים שהיו בכל האזור המורחב בו התגורר, אך ללא הועיל - הרופאים לא ידעו להגדיר מהי מחלתו.

שחמט עם הרבי
פעם אחת שיחק רבי שמחה בונם מפשיסחה עם איש אחד בשחמט. אותו האיש היה רע מעללים, ור' שמחה בונם רצה להרחיקו ממעשיו הרעים ולהחזירו למוטב.
סדרות בנושא חסידים מספרים
סדרה בנושא חסידים מספרים

חיילים בצבא ה'
אנו חיילים בצבאו של בורא עולם; עלינו מוטל התפקיד של פירסום שמו של הבורא בעולם; קרבות רבים מתנהלים סביב תפקיד זה; רבים הם הגורמים בעולם המכחישים פמליה של מעלה ומביאים לחילול שם ה' במקום לקידוש שם ה'.
הרב אריה הנדלר | כ"ח בסיוון תשס"ד

ללמוד בספרים וללכת לצדיקים
הרב אריה הנדלר | סיוון התשס"ו

זה ספר תולדות האדם
ההתבוננות וההתקשרות עם הצדיקים מפגישה את האדם עם מימוש הרעיונות הכתובים בספר, בעולם העשייה ממש; בדיוק כפי שנאמר לעיל ביחס להצגה, גם בפגישה עם הצדיק יש לכל הסובב משמעות: דיבוק החברים, מקום המפגש, הסיפורים, התורות, הקולות – כל אלו מטביעים את חותמם על נפש הבא להתקרב אל הצדיק.
הרב אריה הנדלר | אייר תשס"ו

עלבונם של הכתלים
הנסיעה לצרכי מסחר היא נסיעה לקראת מטרה שאינה מצויה כאן, אלא במקום אחר; האדם מטלטל את עצמו כאילו אין לו כאן מה שהוא צריך; חסידות פשיסחה אמרה שאם "לית אתר פנוי מיניה" הרי שהאור האלוקי יכול להתגלות גם כאן; הנסיעה מיותרת בעצם; הכל מצוי תחת היד.
הרב אריה הנדלר | ניסן תשס"ו

שחמט עם הרבי
האדם שקוע כל כך בתפיסתו המעוותת, עד שהוא אינו יכול להשתחרר מהתפישה הזו לטובת דרך אחרת, טובה ומתוקנת, שתביא לו את הניצחון במשחק; כך לימדונו חכמים: כיוון שעשה אדם עבירה ושנה בה, נעשית לו כהיתר; ההשתקעות בתפישה מעוותת מטשטשת את הצורך ואת האפשרות של התשובה, עד שהאדם אינו כי יש דרך אחרת.
הרב אריה הנדלר | ניסן תשס"ו

תפילה מעל לזמן
הזמן הוא מסגרת מגבילה ומצמצמת; הצורך לעשות דברים במסגרת של זמנים מסוימים הוא צורך העלול לצמצם את הנפש; ההתפטרות מן השעון, כמוה כהתנתקות ממסגרות המציאות המגבילות של חיינו; יש בה מן השאיפה אל החירות הגמורה, זו שאיננה נתונה למסגרות ולמגבלות של שעות, דקות ושניות.
הרב אריה הנדלר | אדר תשס"ו

כשרות המילים
החסידים הדנים כה רבות בכשרות המזון המוצג לפניהם אינם דנים בבושת הפנים שהם מביאים על מארחיהם. טוב היה להם לחסידים אילו שמו דגש על היוצא מן הפה לא פחות מאשר על הנכנס אל הפה.
הרב אריה הנדלר | אדר תשס"ו

כיבוד הורים של יתום
גדולתו של התלמוד מתגלה בהתקשרותו לעולם המעשה; הלימוד אמור לכוון את העשייה הגשמית שלנו ולהעניק לה את המשמעות הרוחנית; הנער חוזר הבייתה ומקיים את מצוות אימו ובכך הופך את הלימוד בבית המדרש ללימוד בעל משמעות בחיי המעשה שלו.
הרב אריה הנדלר | אדר תשס"ו

ללמוד את לשון החיות
הבנת לשונם של בעלי החיים אינה אומנות קשה כלל - האומנות הגדולה היא ההבנה של הדיבור בכלל. מסתבר שלעיתים אנו שומעים אנשים מדברים ולמרות שנדמה לנו שאנו מבינים מה הם אומרים, בעצם איננו מבינים דבר; התפיסה שלנו את הדברים שאנו שומעים לעיתים קרובה להיות תפיסה ברמה של געיית שור.
הרב אריה הנדלר | שבט תשס"ו

דיבורים של אמת
מי שניטל ממנו הכוח לדבר ולהביע את עצמו, דיבוריו – ואפילו דיבורי הקודש שלו – אינם נשמעים בעולם האמת; כדי שיישמעו הדיבורים בעולם האמת הם חייבים בראש ובראשונה להיות דיבורים; הם חייבים לבוא מליבו של האדם הרוצה לדבר, לתקשר, להתחבר; אדם שהרצון הבסיסי לדבר ניטל ממנו, אין דיבוריו דיבורים.
הרב אריה הנדלר | שבט תשס"ו

לחפש כמו אברהם אבינו
כך הייתה דרכו של אברהם אבינו: חיפש את האלוקות בכל מקום, נשא את עיניו לשמים וראה את גרמי השמים ואת כוחם הגדול, אולם יחד עם זאת הבין שהם אינם אלא כלים בידיו של כוח עליון; את ה'מה לא' כבר הבין אברהם מדעתו; רק לאחר שהבין שכל הנראה לנגד עיניו אינו אלא מעטפת חיצונית של מציאות אלוקית, רק אז הציץ עליו בעל הבירה.
הרב אריה הנדלר | שבט תשס"ו

אש מתוך האפר
אש ההתלהבות לעבודת ה' מסמלת את ההתבטלות כלפי ה', את קבלת העול; ההתלהבות נקשרה בתפיסה החסידית עם הדבקות בבורא; דבקות זו אפשרית רק לאחר שהאדם מבטל את עצמו, את אישיותו, את ה'אני' שלו, בפני אלוקיו; מי שרוצה למצוא את אש ההתלהבות יחפש באפר של מידת הענווה.
הרב אריה הנדלר | שבט תשס"ו

מבחן הארנק המלא
מהי עמדתו אמיתית של ר' חיים מצאנז? האם הוא בעד השוטה או בעד הרשע? נראה שיש רק שתי אפשרויות בסיפור שלנו, להחזיר את הכסף לבעליו או לא להחזיר; הבעיה היא שכל בחירה גוררת בעקבותיה כינוי שאיננו מחמיא כלל; שוטה או רשע.
הרב אריה הנדלר | שבט תשס"ו

תפוחים לשבת
העולם אומרים שאין מקשים קושיות על מעשיות. אבל האמת היא שהסיפור הזה הוא סיפור קשה. התפוחים היו באמת גרועים, וכל הסיבה שר' חיים מצאנז הצליח למכור אותם היתה משום שר' חיים מצאנז היה המוכר; תפוחים של שבת הם תפוחים אחרים; אלו תפוחים שטביעת ידו של הנותן טבועה בהם, והמחיר הוא מחיר כפול ומשולש.
הרב אריה הנדלר | טבת תשס"ו

שריפה בעיירה
בכל אדם מקננים כוחות שמידי פעם גורמים למעין פוגרום פנימי; לכל אדם יש יצר רע, לכל אדם יש נטיות שליליות; לעיתים יוצאים הכוחות הללו ומציתים את האש; לעיתים אדם נקלע להתמודדות עם כוחות שליליים הפועלים בתוכו; השאלה אם האדם יכבה את השריפה וימשיך הלאה, או יטפל בשורש הבעיה.
הרב אריה הנדלר | טבת תשס"ו

נשמה של תוהו
היודע שיש תוהו, המבין את משמעותו של התוהו, יודע שהתוהו עלול להיות בנפשו, אבל דווקא מכח החשש מפניו הוא מתמסר לעשייה של בניין ושל משמעות. היכולת לחוש את החידלון ואי המעש, היא שמעניקה לאדם את היכולת גם לחוש את הסיפוק שבבניין היצירה.
הרב אריה הנדלר | כסלו תשס"ו

תיקון חצות
בשעה שבקע ר' משה לייב מסאסוב את העצים עבור היולדת אמר "תיקון רחל"; וכשהניח את העצים המוכנים בתוך התנור אמר את "תיקון לאה"; מה מסמלים שני חצאי תיקונים אלו?
הרב אריה הנדלר | תשס"ה

אמת מארץ תצמח
יש אמת ויש אמת. יש אמת הצומחת מן השמים, זו אמת מוחלטת, אך אין אדם מסוגל לעמוד בה; ויש אמת הצומחת מן הארץ ומותאמת לבני האדם, היא מבינה כי לאדם יש מגבלות בהשגתה. אמת זו, מקימה את האדם הנופל על רגליו, מעניקה לו את הסיכוי למצוא את נקודת האמת האנושית.
הרב אריה הנדלר | אדר ב' תשס"ה

כל אות וכל נשמה
"שני יהודים שלוש דעות"; משפט זה שהולדתו בגנותו של עם ישראל, מצביע על הפריון המחשבתי הרב הקיים בציבוריות הישראלית; דווקא הבדל הדעות וההשקפות המתגלות בשעה שקיבוץ גדול מישראל מתכנס יחד, חושף את המגמה הכללית הפועלת לכיוון אחד, והוא תיקון העולם.
הרב אריה הנדלר | אלול תשס"ה

למחר בירושלים
הרבי ממיר את הברכה המופשטת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" בברכה שיש לה אחיזה במקום ובזמן: שבמים הללו שאנו שואבים כעת כאן בבלעז, נאפה את המצות מחר בירושלים ונאכל אותן כשיבוא משיח צדקינו; הרבי הופך את הברכה למציאות ממשית, המתחילה בפעולה שאנו עושים כרגע ונגמרת מחר בירושלים.
הרב אריה הנדלר | ניסן תשס"ה

חוט של חסד
הלילה נתפס כליל הגלות הארוכה, ומחצות הלילה ואילך מתחיל היום הבא; החסידים ואנשי מעשה קמים ומבכים את חורבן הבית וגלות השכינה; רוצים הם שהיום שיפציע יהיה של גאולה, יום שבכי הלילה ולימודו יהיה מוטבע בו. איך יתכן שלאחר קימת הלילה עדיין חיים אנו בתוך הדוחק שחיינו בו קודם?
הרב אריה הנדלר | אלול תשס"ד

ענווה של פגישה
הפגישה באמצע הדרך מסמלת את ההליכה של אדם לקראת אדם אחר; לא במשמעות הגיאוגרפית אלא גם המשמעות הנפשית – רוחנית; הפגישה באמצע הדרך מסמלת ויתור על עקרונות ועל כבוד לטובת התקרבות לזולת.
הרב אריה הנדלר | אייר תשס"ד

בני חיי ומזוני
בסיפורנו עומד הרבי מגור ומכריז כי מי שבא אליו בצרכים גשמיים בלבד, מוטב לו שיסע לאחרים. גאולת הפסח איננה עוסקת בגאולה גשמית בלבד - היא יכולה לשמש כמנוף לחירות רוחנית גדולה.
הרב אריה הנדלר | אדר ב' תשס"ה

מתנות בשר ודם
"ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם"; אדם צריך לחנך את עצמו שלא לראות בבני האדם את נותני המתנה, אלא בבורא עולם.
הרב אריה הנדלר | אדר א' התשס"ה

אל אמונה ואין עוול
ר' הירש שהעולם שממנו הוא עצמו צמח היה עולם פשוט וטבעי, מנסח את תמצית השקפת העולם היהודי במושגים של עולם מתוקן כפי שכל בר דעת מבין, מתוך הנטייה הטבעית, המוטבעת באדם באשר הוא ובעולם באשר הוא; אם יהיה האדם הישר וטבעי, הרי שמתוך עצמו יגיע לשלמות המוסרית הנתבעת ממנו.
הרב אריה הנדלר | אלול תשס"ה

התחלה חדשה
ר' יוחנן היה סנדלר. לא איש מיוחס או עשיר, אלא סנדלר. השלשלת התחילה ממנו. כשם שר' יוחנן התחיל שלשלת חדשה, כך יש אפשרות בדור מן הדורות, לאחד מצאצאיו של אותו ר' יוחנן הסנדלר, לחדש שלשלת חדשה.
הרב אריה הנדלר | טבת התשס"ה

בכל דרכך דעהו
מנדלי שואל את התלמיד מה העיקר של תורת רבו, הוא רוצה לכנס את הרעיונות של ר' משה לתוך עיקר אחד. תשובת התלמיד היא שבעצם הוא כופר בעיקרון של עיקר, שמשמעו שהאמת נמצאת במקום אחד, ואילו רבו היה מוצא את העיקר בכל דבר שבו היה עוסק. אין מקום לניסוח אחד של עיקר אחד כשהאמת מבצבצת מכל דבר שבו עוסקים.
הרב אריה הנדלר | כסלו תשס"ו

בית דין של מעלה בפעולה
זוהי עבודת הסנגוריה; היא אינה מתבוננת בערכם הטכני של המעשים אלא בכוונת הלב המצורפת אליהם; נותן הצדקה מתכוון לפרנס את העני ואת בני ביתו, בעוד הגזלן איננו מתכוון לצער את הנגזל ואת בני ביתו, וכל מעייניו נתונים אל הכסף.
הרב אריה הנדלר | ערב יום כיפור תשס"ה

תשובה מאירה
יש ג' פעמים שמדליקים נרות עבור האדם: האחת בעת שנכנס לברית מילה, השנייה בעת שהולך לחופה, והשלישית בעת שבא זמנו להיפרד מן העולם. בפעם הראשונה אי אפשר לעשות תשובה, כי עדיין אינו בר דעת. בפעם השלישית גם כן אי אפשר, שכבר מאוחר מדי. אך כשמדליקים עבורך הנרות בפעם השנייה, יש לך עוד ברירה לעשות תשובה, ואם לא עכשיו אימתי...
הרב אריה הנדלר | תשס"ו

הבגדים של הגולם
הלבוש הוא סמל לממד החיצוני של האדם; זוהי התדמית; יש רבים המשקיעים מאמץ גדול בתדמיתם; הבעיה היא שהחיסרון האמיתי איננו בממד החיצוני, בלבושים, אלא החיסרון הוא חיסרון פנימי.
הרב אריה הנדלר | חשוון תשס"ה

יי"ש במקום בית מקדש
המלך שולח שר אל בנו על מנת לבדוק את האפשרות להחזיר את המצב לקדמותו, אולם בן המלך כה שקוע בבעיות העכשיו עד שאת רגע הרחמים הוא מנצל כדי לפתור לעצמו בעיות מקומיות. חסרות לו גרביים וכמה בקבוקי יי"ש.
הרב אריה הנדלר | אייר תשס"ה

הספר שבידי השד
ברגע שדברי הבעל שם טוב נדפסים בספר, הם יוצאים מתחום השליטה של האומר; באים תלמידים, מהם מהוגנים ומהם לא מהוגנים, מעלעלים בין דפי הספר ורואים בו מה שהם רוצים לראות; סופו של דבר שגם שדים יכולים להיות מתלמידי הבעל שם טוב.
הרב אריה הנדלר | אייר תשס"ד

להמשיך ברגל ימין
המשמעות העמוקה של הימין והשמאל.
הרב אריה הנדלר | טבת התשס"ה

דמעות ודין
מניין ידע ר' הירש שהדין אינו דין אמת? משום שנאמר "תורת ה' תמימה משיבת נפש". משמעות הדברים היא שהתורה מייצגת תפישת עולם שיש בה הרמוניה עם הגישה האנושית. האדם מוצא בתורה את המוסר בצורתות הטבעית ביותר, המתאימה ביותר להלך נפשו כאדם.
הרב אריה הנדלר | אב תשס"ה

אין יאוש בליל הסדר
הסכנה הגדולה ביותר של הגלות היא הייאוש מן הגאולה; ציון זקוקה לדרישה, לשאלה, לתביעה. אם יישאלו השאלות יבואו גם התשובות, אבל אם יישנו התינוקות ולא ישאלו דבר, לא יהיו גם תשובות.
הרב אריה הנדלר | ניסן תשס"ה

אוסרים את החג
שמחת החג מקושרת עם השמחה הגשמית בבשר ויין; אנו אמורים לצאת מתוך החג לאחר שזכינו לקישור שכזה, ולפנות מתוכם אל עולם החומר כשאנו משלבים את המסרים החשובים הללו בתוך עולם החומר; שמחת החג צריכה להקרין גם לאחר שהחג נגמר.
הרב אריה הנדלר | ניסן תשס"ה

הסחורה של ר' משה לייב
ר' משה לייב אינו פונה למסחר כשהוא מגיע ליריד, אלא לבית המדרש; לכאורה זהו מעשה של קדושה, אלא שבהקשר של המשל והנמשל, לפנינו התרשלות בעבודה. ליריד באים כדי לעסוק במסחר; האדם בא לעולם כדי לעסוק התורה ובמצוות; מה יענה מי שבא למקום בשל מטרה מסויימת, הזניח את המטרה ועסק בדבר אחר?
הרב אריה הנדלר | תמוז תשס"ה

עבודת ה' בלהט
רבי משה מגוברין סיפר על מענה הגנרל גוברין לניקולאי: הגנרל היה זקן מופלג ועבד בצבא חמישים שנה... פגשו ניקולאי ושאלו: "העוד דמך לוהט?" השיב הזקן, "לא הדם לוהט, העבודה לוהטת". עלינו ללמוד ממנו את דרך עבודת ה' גם לעת זקנתנו.
הרב אריה הנדלר | אייר תשס"ד

אור בחצות הלילה
העובדה שאדם מקבל כסף עבור מלאכתו עלולה לפגום באיכות הכוונה הפנימית להיטיב עם הזולת; האדם הופך למי שעובד למען הכסף, והכוונה העמוקה של הטבה עם הזולת הולכת ונעלמת מן המודעות; אולם ר' דוד את הצידוק: הכסף נועד על מנת לאפשר לאנשים להמשיך ולעסוק במעשי החסד.
הרב אריה הנדלר | תמוז תשס"ד
