פרק ל"ה חלק א' | בשביל הנשמה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
נצח ישראל למהר"ל

קטגוריה משנית

4 דק' קריאה

פרק לה - הפסד המציאות קודם לימי המשיח
מאפייני הדור שלפני המשיח
בְּמַה שֶּׁקֹּדֶם הִתְבָּאֵר, כִּי 1 כָּל הֲוָיָה חֲדָשָׁה הוּא הֶפְסֵד הֲוָיָה הָרִאשׁוֹנָה, וּלְפִיכָךְ הוּא הַגּוֹרֵם שֶׁיִּהְיֶה הֶעְדֵּר הֲוָיָה בָּעוֹלָם קֹדֶם שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ, עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּאן הֶפְסֵד הֲוָיָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאָז יַתְחִיל הַהֲוָיָה חֲדָשָׁה. וּלְכָךְ אָמְרוּ בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צו, ב): אָמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב יִצְחָק, 2 מִי שְׁמִיעַ לָךְ אֵימָת אָתֵי בַּר נַפְלֵי? אֲמַר לֵיהּ: 3 מַאן בַּר נַפְלֵי? אֲמַר לֵיהּ: מָשִׁיחַ. 4 מָשִׁיחַ בַּר נַפְלֵי קָרֵית לֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ 5 אִין, דִּכְתִיב (עמוס ט, יא): בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתְמַעֲטִין, וְהַשְּׁאָר עֵינֵיהֶם כָּלוֹת בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה, וְצָרוֹת רַבּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, 6 עַד שֶׁהָרִאשׁוֹנָה פְּקוּדָה וּשְׁנִיָּה מְמַהֶרֶת לָבוֹא. עוֹד שָׁם (סנהדרין צז, א): תָּנֵי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ, בֵּית הַוַּעַד יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגִּבְלָן* יִשְׁתּוֹמֵם, וְאַנְשֵׁי גָלִיל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר 7 וְלֹא יְחֻנָּנוּ, וְחָכְמַת הַסּוֹפְרִים תִּסְרַח, וִירֵאֵי חֵטְא יִמָּאֲסוּ, וּפְנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נט, טו): וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת. מַאי וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת? אָמְרִי דְּבֵי רַב: מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשֵׂית עֲדָרִים עֲדָרִים וְהוֹלֶכֶת לָהּ. 8 מַאי וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל (שם)? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי שִׁילָא, כָּל מִי שֶׁסָּר מֵרָע 9 מִשְׁתּוֹלֵל עַל הַבְּרִיּוֹת. תַּנְיָא, רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ, נְעָרִים יַלְבִּינוּ פְּנֵי זְקֵנִים, וּזְקֵנִים יַעַמְדוּ לִפְנֵי נְעָרִים, וּבַת 10 קָמָה בְּאִמָּהּ, וְכַלָּה בַּחֲמוֹתָהּ, וּפְנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב. תַּנְיָא, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ, הָעַזּוּת תִּרְבֶּה, וְהַיֹּקֶר 11 יְעַוֵּת, וְהַגֶּפֶן יִתֵּן פִּרְיוֹ 12 וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר, וְנֶהֶפְכָה כָּל הַמַּלְכוּת לְמִינוּת, 13 וְאֵין תּוֹכֵחָה. מְסַיַּע לֵיהּ לְרַבִּי יִצְחָק, דַּאֲמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּתְהַפֵּךְ כָּל הַמַּלְכוּת לְמִינוּת. אֲמַר רָבָא 14 מַאי קְרָא? כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא (ויקרא יג, יג).
________________________________
כבר בארנו בכמה פרקים למעלה, כי 1 לפני הוויה חדשה תפסד ההוויה הקודמת. לכן קודם ביאת המשיח יהיה חסרון בעולם, וחסרון זה הוא הבסיס להתחלת הוויה חדשה. מטעם זה אמרו בפרק חלק, אמר רב נחמן לרב יצחק, 2 האם שמעת מתי יבוא בן הנפלים? אמר לו, 3 מיהו בן הנפלים? אמר לו, משיח. 4 אמר לו, למשיח קראת בן נפלים?! אמר לו, 5 כן, שנאמר: ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. אמר לו, כך אמר רבי יוחנן, דור שבן דוד בא, תלמידי חכמים מתמעטים, והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה, וצרות רבות וגזירות קשות מתחדשות, 6 בעוד גזירה ראשונה עדין קיימת, גזירה שנייה ממהרת לבוא. עוד אמרו שם בגמרא, שנינו, רבי יהודה אומר, דור שבן דוד בא, בית הועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן יהיה שומם, ואנשי הגליל יסתובבו מעיר לעיר 7 ואין מרחם עליהם. חכמת הסופרים תהיה סרוחה, יראי חטא יהיו מאוסים, פני הדור יהיו כפני הכלב, והאמת תהיה נעדרת, שנאמר: ותהי האמת נעדרת. 8 מהי המשמעות שהאמת תהיה נעדרת? אמרו בבית מדרשו של רב, ללמדנו שתהיה האמת עדרים עדרים והולכת לה. מהי משמעות המשך הפסוק: וסר מרע משתולל? אמרו בבית מדרשו של רבי שילא, כל מי שסר מרע, 9 נחשב בעיני הבריות למשתולל כלומר לשוטה. שנינו, רבי נהוראי אומר, דור שבן דוד בא בו, נערים יביישו פני זקנים, וזקנים יעמדו בפני נערים. 10 בת קמה לבייש את אמה, וכלה את חמותה, ופני הדור כפני הכלב. שנינו, רבי נחמיה אומר, דור שבן דוד בא, העזות תרבה, והיוקר 11 יגרום למכובדים להיות רמאים, הגפן יתן פריו 12 ובכל זאת היין ביוקר, המלכות תהפך למינות, 13 ואין הבריות מקבלים תוכחה. דבריו אלה הם סיוע לדברי רבי יצחק שאמר, אין בן דוד בא עד שתהפך כל המלכות למינות. אמר רבא, 14 מאיזה פסוק שומעים אנו דבר זה? שנאמר: כולו הפך לבן טהור הוא.
[ וְהַגִּבְלָן – שם מקום שיחרב.]

נצח ישראל למהר"ל (120)

בשביל הנשמה

125 - פרק ל"ב חלק ח'

126 - פרק ל"ה חלק א'

127 - פרק ל"ה חלק ב'

טען עוד

הקדמה
בדורות האחרונים, הלימוד של מאמרי חז"ל העוסקים בתקופה שקודם ביאת המשיח, שונה מבעבר. תופעות רבות שעליהן דיברו חז"ל לפני שנים כה רבות, מתגשמות לנגד עינינו. אנו חשים שמשהו משתנה, מציאות חדשה מתחילה. העולם נמצא בתהליך מסוים של פירוק של מה שנבנה עד כה, לצד בנייה של דברים רבים וגדולים. הנוחות והפיתוח החומריים הגיעו לשיא גבוה שאינו מצליח למלא את מאוויהם של בני האדם, וסדרים רוחניים וחברתיים שהיו פשוטים בחברה האנושית נשברים. האנושות חשה את התופעות הללו, ויחד איתם מרגישה צימאון עמוק למשהו גבוה יותר.
חז"ל כתבו על תופעות רבות, מסוגים שונים, שעתידים להתרחש בתקופה שלפני בוא המשיח. רובן, עוסקות במצב הירוד שיהיה בימים הללו, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית, בחוסר סדר ובבלבול גדול. ברור לנו שחז"ל לא באו להפחיד אותנו או להרחיק אותנו מהציפייה לימים הגדולים הללו. חז"ל רצו לבטא תהליך עמוק שעם ישראל והעולם כולו יעברו לקראת המעבר 'לעולם החדש' שאחרי ביאת המשיח.
בפרק שלפנינו יברר המהר"ל מהו המכנה המשותף לכל אותן התופעות. נבין את הצורך בתופעות אלו, כהקדמה לביאת המשיח, ונבין שהקב"ה לא בא לערוך חלילה 'חיסול חשבונות' עם העולם הזה אלא ישנה סיבה שבגללה הוא בחר בדרך זו. לימוד הפרק הזה יוכל להביא אותנו למצב שבו אנו מצוידים בכלים שיעזרו לנו להבין באופן נכון יותר את הקשיים הרבים שבדרך אל הגאולה.

ביאורים
כאשר אדם אומר דבר מוזר או שואל שאלה מתמיהה, לפעמים כוונתו לעשות רושם על השומעים, או לעשות איזו 'מתיחה' לכולם. הדבר שונה כשאנו שומעים אדם גדול שנוהג באופן דומה, אז ודאי כוונתו לבטא משהו עמוק יותר. גודל מעלתו של המשיח מתואר רבות בדברי חז"ל, והוא זה שזוכה להביא את ישראל למדרגה גבוהה מהמדרגה שהם נמצאים בה כעת. לכן היינו מצפים ששמו של המשיח יהיה תואם למעלה שכזאת. אולם הגמרא מעידה שרב נחמן החליט לקרוא למשיח 'בר נפלי', שֵם המבטא נפילה וירידה. מדוע בחר רב נחמן בשם כזה? נראה כי הוא ביקש לבטא את המיוחדות של התקופה שתבוא בטרם ביאת המשיח. חז"ל מלמדים אותנו שבתקופה הקרובה לביאת המשיח תהיה נפילה גדולה בעם ישראל, הן נפילה רוחנית והן נפילה גשמית. ייתכן שבדבריו ביקש רב נחמן לעורר אותנו לנסות להבין לעומק מדוע המאורעות בתקופה זו יהיו באופן שלכאורה הפוך מההיגיון, שבו במקום לעלות כלפי מעלה יש נסיגה. דברים אלו מצריכים עוד עיון וליבון מדוע בחר הפסוק בביטוי זה של 'נפילה', ומדוע קודם הגאולה ישנה נפילה כה גדולה.
המהר"ל בפרק זה מתייחס בהרחבה להסבר התופעות שעליהן דיברה הגמרא ולמשמעות שהן מבטאות. כאן, בדברים שלפנינו, פותח המהר"ל בכך שכאשר בונים מציאות חדשה, יש צורך לבטל קודם לכן את המציאות הקודמת. תקופה זו היא תקופת הנפילה שקודם העלייה, המהווה הקדמה לבנייה מחדש שמתרחשת בדורותינו. בעניינים אלה יעסוק המהר"ל בהמשך הפרק.

להצלחת ישראל בן אליהו חיים הי"ו
להצלחת אליהו חיים בן אברהם יצחק ורחל מלכה בת רבקה הי"ו