המשבר ברעיון הציוני | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

2497

2 דק' קריאה

הננו עדים לתהליך מואץ של התרחקות מאידיאלים שזה רק בעבר הקרוב מילאו את הלבבות: התרחקות מציונות, מחלוציות. השאיפות הלאומיות שהיו מוסכמות על כל גווני הקשת הציבורית בישראל חדלו. ערכים ציוניים שהיו נערצים, נעזבים. בימין, ולא רק בשמאל, אבדה האמונה השלמה בזכותו של עם ישראל על ארצו. הסחף הרעיוני הזה מסכן את יכולת עמידתנו מול הקשיים העוברים עלינו, ואין דרך לעצור את התהליך, הוא דוהר במדרון. המצבר הלאומי הציוני הולך ומתרוקן, האור נחלש, הקור גובר, וחודר לעצמות. מבוכה, ספקנות ותהייה. השאלות רבות ותשובות אין.

אך אל ייאוש! גם זו לטובה. אי-אפשר לעצור את הסחף, גם לא צריך לרצות לעצור אותו. הוא בא להרוס את הדברים הראויים להיהרס. הוא בא להרוס את הבניינים הנפולים, את הרעיונות הנמוכים, שאין עוד הצדקה לקיומם, על-מנת לבנות במקומם בניינים חדשים גדולים וטובים. הרעיון הציוני הלאומי המנותק מהאמונה רדוד, ומראש לא היה לו סיכוי להחזיק מעמד זמן ממושך בלי להחיות את עצמו ממקור אמונת ישראל. השאיפה הלאומית לפתור את בעיות הקיום הפיזי של העם, בלי להכיר בייעודו המיוחד של עם ישראל, שאיפה זו, עם כל חשיבותה לשעתה, הרי היא כגוף בלא נשמה. כאשר מושלכים בחוץ ללא קורת גג, כל פתרון של מגורים ואפילו רעוע ביותר הוא מקובל ומושך, אבל אי-אפשר להישאר בבנין רעוע לאורך זמן.

וכאשר נמצאים בבנין ריק רעוע, האפשרויות הן שתים: או שממלאים אותו בתוכן ומחזקים את יסודותיו, או שצריך להרוס את הבניין הנפול ולהקים במקומו בנין חדש, יציב, גדול ומשוכלל. אצל אלו שהאידיאל הציוני היה מחובר לאמונה אין משבר, להיפך - הם מתחזקים. אך אצל אלו שהרעיון הציוני נשאר מנותק מהאמונה ומנוגד לה, אצלם המשבר הרעיוני בכל חומרתו.

יש החולמים שאפשר עוד להפיח רוח חיים ברעיונות הציוניים החילוניים, לחברם לחמצן האמונה למסורת היהודית. אך המציאות נראית אחרת. הערכים הציוניים הרדודים מתנפצים ומתפוררים, ואין כבר את מה להחיות. אולם כל זה לטובה. רעיונות קטנים נהרסים והם מפנים את מקומם לרעיונות גדולים מהם. מראה ההרס הוא נורא, קורע לב, אך זו סתירה על-מנת לבנות. חכמינו ז"ל כבר צפו את התופעה הזו לפני שנים רבות, והם אמרו, שכך סידרה של הגאולה: מקודם נפילה, ריקנות, העדר נורא, ומתוך כך תצמח הגאולה. "אמר רבי יוחנן: דור שבן דוד בא תלמידי-חכמים מתמעטים והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות עד שהראשונה פקודה, שניה ממהרת לבֹא" (סנהדרין צז.). וכן שם:

"תניא: רבי יהודה אומר: דור שבן דוד בא בו, ...ויראי חטא ימאסו ...והאמת נעדרת ...וסר מרע משתולל".

וכל המשבר הזה, הוא ירידה לצורך עליה. ערכים קטנים נשברים, רעיונות נמוכים מתנפצים על-מנת לפנות את הדרך לרעיונות גדולים עליונים, וככל שהמשבר מחריף, הגאולה מתקרבת, וגם זו לטובה.