מהלכות ברכות | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
שיעורים נוספים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שמחה בת חנה

103

האוכל ביצה קשה או רכה
על ביצה רכה – מברך רק 'שהכל' בלי נפשות, כי בשתיה צריך שיעור רביעית כדי להתחייב בברכה אחרונה, ואין בביצים של היום 86 גרם, אלא"כ זו ביצה גדולה כגון של אוז.
אבל אם אכל ביצה קשה – תוך 4 דקות מברך גם נפשות, כי באכילה מברך ברכה אחרונה על שיעור כזית.

מיץ של תפוז
בדור הקודם היו עושים חור בתפוז ושותים מהמיץ – ויש לברך שהכל.
אבל אם הכניס פלח תפוז לפיו, אע"פ שמצץ רק את המיץ, והוציא את מה שנשאר – מברך 'העץ', כיון שהכניס אוכל לפיו, ולא נוזל.

האוכל דבר כברייתו
ויש לדעת שבאכילת גרגיר אחד בודד של רימון או צימוק וכדו' יש בעיה האם חייבים עליו ברכה אחרונה או לא. וכן אם אוכל פלח תפוז אחד נכנס לבעיה.
וכתב בשו"ע: "ויש מסתפקים לומר שעל דבר שהוא כברייתו כגון גרגיר של ענב (בלי חרצנים) או של רימון שמברכין לאחריו אע"פ שאין בו כזית,לכן נכון להזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית" (עיין שו"ע סי' ר"י, ולכה"ח ולמש"ב שם).
כיום יש צימוקים ללא חרצנים, ואם אוכל אחד זה בריה, וצריך לחתוך אותו בפיו, שלא לאוכלו שלם כדי שלא יהיה דין של בריה. אחרת שמא צריך לברך עליו שלם (כמו שאומר הבא"ח שמצוה לברך על פרי שלם).

חומוס או פול אחד – או יאכל שיעור, או יאכל חצי חומוס ועוד חצי חומוס כדי שלא יכנס לספק כנ"ל.