"ואין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד" (סנהדרין פרק א משנה ה)

"מנהני מילי? – אמר רבי אבהו: דאמר קרא (במדבר כ"ז כא "ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ד' על פיו יצאו ועל פיו יבואו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה") ולפני אלעזר הכהן יעמד, הוא – זה מלך, וכל בני ישראל אתו – זה משוח מלחמה, וכל העדה – זה סנהדרי. (שואלת הגמרא) ודילמא לסנהדרי הוא דקאמר להו רחמנא דלישיילו באורים ותומים (והכוונה שסנהדרין רשאית להשתמש באורים ותומים לצורך עבודתה הציבורית ומניין שהמלך צריך להתייעץ עם הסנהדרין לפני היציאה למלחמת רשות)"? (סנהדרין דף טז ע"א).

"אבל במלחמות מצווה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה; אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים – במלחמות מצווה, אבל במלחמות חובה הכל יוצאין, אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה".

"א"ר יוחנן: רשות דרבנן זו היא מצווה דרבי יהודה, מצווה דרבנן זו היא חובה דרבי יהודה. אמר רבא: מלחמות יהושע לכבש – דברי הכל חובה, מלחמות בית דוד לרווחה – דברי הכל רשות, כי פליגי (במה מחלוקתם) – למעוטי עובדי כוכבים דלא ליתי עלייהו (למנוע התקפה של אויבים), מר קרי לה מצווה, ומר קרי לה רשות; נפקא מינה? לעוסק במצווה שפטור מן המצווה" (סוטה דף מד עמוד ב).