פרק ג' חלק ג' | רבנים שונים | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
גבורות השם

קטגוריה משנית

183

4 דק' קריאה

שלמות עם ישראל במספר שש מאות אלף
וּרְאָיָה לָזֶה שֶׁשְּׁלֵמוּת יִשְׂרָאֵל זֶה הַמִּסְפָּר, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם הָיוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, וּכְשֶׁנָּפְלוּ בָּעֵגֶל הָיוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, וּבְפָרָשַׁת בְּמִדְבַּר הָיוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, וּבְפָרָשַׁת פִּנְחָס הָיוּ גַּם כֵּן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, שֶׁמִּזֶּה נִרְאֶה כִּי צוּרַת יִשְׂרָאֵל וּשְׁלֵמוּתָם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, וּמַה שֶּׁנִּתּוֹסְפוּ אַחַר כֵּן זֶהוּ מִפְּנֵי הַבְּרָכָה שֶׁנִּתְבָּרְכוּ, אֲבָל שְׁלֵמוּת יִשְׂרָאֵל, הַמִּסְפָּר שֶׁרָאוּי לָהֶם, הוּא שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף. וְהַטַּעַם הוּא יָדוּעַ, כִּי שֵׁשׁ הוּא מִסְפָּר שָׁלֵם, וְזֶה כִּי לֹא תִמְצָא דָּבָר שָׁלֵם כִּי אִם עַל יְדֵי מִסְפַּר שִׁשָּׁה. וְזֶה, כִּי הַנְּקֻדָּה הִיא אַחַת וְהִיא חֲסֵרָה, 1 בַּעֲבוּר שֶׁאֵין לָהּ הִתְפַּשְּׁטוּת כְּלָל. וְהַקַּו אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ הִתְפַּשְׁטוּת בְּאֹרֶךְ, וְיֵשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת יוֹתֵר, בַּעֲבוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת בְּאֹרֶךְ, אַךְ אֵין זֶה שְׁלֵמוּת גָּמוּר, בַּעֲבוּר שֶׁאֵין לַקַּו הִתְפַּשְּׁטוּת רַק אֹרֶךְ, וְאֵין לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת אֹרֶךְ וְרֹחַב. וְהַשֶּׁטַח אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת אֹרֶךְ וְרֹחַב, הוּא שָׁלֵם יוֹתֵר, בַּעֲבוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת אֶל הַצְּדָדִין הָאַרְבַּע, אֲבָל אֵין לוֹ עֹמֶק. אָמְנָם 2 הַגֶּשֶׁם הוּא הַשָּׁלֵם, בַּעֲבוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת הַצְּדָדִין הַשִּׁשָּׁה, דְּהַיְנוּ מַעְלָה וּמַטָּה וְאַרְבַּע רוּחוֹת, וְאֵין הִתְפַּשְּׁטוּת יוֹתֵר מִשֵּׁשׁ קְצָווֹת אֵלּוּ. וְכֵן הִסְכִּימוּ חַכְמֵי הַמֶּחְקָר, כִּי הַגֶּשֶׁם הוּא הַשָּׁלֵם בַּעֲבוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁשׁ קְצָווֹת. וּלְפִיכָךְ דָּבָר שֶׁהוּא בַּעַל שֵׁשׁ צְדָדִין, הוּא הַשָּׁלֵם. וּלְפִיכָךְ הָיָה מִסְפַּר יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, כִּי מִסְפַּר שֵׁשׁ הוּא מִסְפָּר שָׁלֵם, 3 שֶׁאֵין עָלָיו תּוֹסֶפֶת.
____________________________
ראיה לכך שהמספר שש מאות אלף הוא מספר השלמות של ישראל, כי כשיצאו ישראל ממצרים היו שש מאות אלף, ולאחר שמתו בעקבות חטא העגל היו שש מאות אלף, גם כשנספרו בתחילת ספר במדבר היו שש מאות אלף, וכן במפקד השני, שנכתב בפרשת פנחס, היו שש מאות אלף. הרי אנו רואים, שבמספר זה יש שלמות לישראל. אומנם עם ישראל גדל מעבר למספר הזה, אך מה שנוספו על מספר זה זו תוספת ברכה על השלמות, אבל המספר היסודי המהווה את שלמותם הוא שש מאות אלף. הטעם לכך שדווקא מספר זה מהווה את שלמותם, משום שהמספר שש הוא מספר של שלמות, ולא תמצא דבר שלם שאין לו שייכות למספר שש. ונבאר את השלמות שבמספר שש. 1 הנקודה היא אחת, והיא אינה שלמה כי היא מצומצמת במקומה ואינה מתפשטת במרחב. לקו יש התפשטות במרחב, אבל הוא מתפשט רק לאורך, לכן גם הוא חסר, אף שהוא שלם יותר מהנקודה. השטח מתפשט במרחב לאורך ולרוחב, לכן שלמותו גדולה יותר, כי יש לו ארבעה צדדים, אבל עדיין אין בו שלמות, כי חסר לו עומק. את השלמות אנו מוצאים 2 בגוף, שיש לו ארבעה צדדים ויש לו גובה, כלומר הוא מתפשט לשישה צדדים, למעלה ולמטה וארבעת הרוחות, ואין התפשטות ליותר מששה צדדים, לכן לגוף יש את השלמות. וכן הסכימו חכמי המחקר, שהגשם שלם מפני שיש לו ששה צדדים. לכן שש מאות אלף הוא המספר המבטא שלמות של עם ישראל, כי שש הוא מספר השלמות 3 שאינו זקוק לתוספת.

ביאורים

גבורות השם (75)

בשביל הנשמה

8 - לימוד שבועי באמונה כ- כו סיוון תשע"ו

9 - פרק ג' חלק ג'

10 - פרק ג' חלק ד'

טען עוד

אתמול ראינו שהמהר"ל חילק בין שני המדרשים שמתארים את יציאת מצרים. האחד מבטא את הקושי בהוצאת ישראל ממצרים מצד הקב"ה – וכפי שביארנו, הקושי הוא בעצם הקשר החזק בין הקב"ה לעם-ישראל – והשני נוגע יותר לקושי מצִדם של ישראל, לנתק עצמם מהזהות החומרנית המוכרת להם, ולדרוש מעצמם חיים רוחניים של עם ה'.
על פי המדרש השני יציאת ישראל ממצרים הייתה בעת הבשלות שלנו כעם לצאת ולהיות עצמאיים, כעובר במעי אִמו שהגיע זמנו לצאת. תהליך זה הגיע למיצוי כאשר עם ישראל מנה שש מאות אלף איש – "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף" [שמות פרק יב, לז].
במספר שש נברא העולם, הן מצד ימי בריאת העולם (ששת ימי בראשית) והן מצד אופן התפיסה החזותית שלנו את העולם; לכל בריאה, אף הקטנה ביותר (אפילו אטומים) יש שישה צדדים, משום שלכל דבר יש עומק, גובה ורוחב. אין דבר שיש לו רק גובה ורוחב, משום שאם אין לו עומק הוא בעצם לא קיים. העולם נברא בשישה ימים משום שהבריאה האלוהית נתפסת אצלנו, הנבראים, דרך המספר שש.
ניקח לדוגמה מחברת ונצייר בה ריבוע, למרות שנוכל לראות את הריבוע לא נוכל לאחוז בו משום שאין לו ממשות. לעומתו המחברת היא דבר קיים בעולם, באופן שלם יותר. אם-כן, עולם הטבע מאפשר גם ריבוע או קו, אבל רק כציור דו ממדי. כדי שיהיה לעצם מסוים קיום באופן שלם בעולמנו הוא צריך להיות בעל שישה צדדים. מכאן אנו למדים שבכל מקום ביחס לנבראים מתבטאת השלמות במספר שש.
המספרים בשיטת המהר"ל אינם רק דוגמאות וסימנים, אלא מצביעים על עקרונות בסדר שבו נברא העולם. למשל, כיוון שלמספר שש יש משמעות רוחנית, נמצא אותו בהופעות נוספות בבריאה המתאימות למשמעותו הרוחנית.
כאשר עם ישראל מונה שש מאות אלף איש, הוא הופך לבריאה בפני עצמה של עם. כפי שעובר יודע שהוא בשל ליציאה לעולם ומתחיל לעשות את דרכו החוצה, כך גם עַם בשל שראוי לו להיות אומה בפני עצמה כאשר הוא מונה שש מאות אלף איש. (בלימודנו מחר יבאר המהר"ל למה דווקא שש מאות אלף, ולא שש מאות).

הרחבות
 המספרים העקרוניים
" צוּרַת יִשְׂרָאֵל וּשְׁלֵמוּתָם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף ". המהר"ל מצביע על כך שבאירועים רבים התורה מונה את עם ישראל בשש מאות אלף. לדבריו, המספר 'שש מאות אלף' מצביע על מהות מיוחדת של עם ישראל, וייתכן כי מספר זה לא משקף מניין אמִתי כאשר משתמשים בו מאוחר יותר חכמי התלמוד והמדרשים.
ישנם מקומות אחדים בהם לדעת המהר"ל המספרים שנזכרו אינם משקפים את מניין בני ישראל. כזה המקרה, למשל, בסיפור חז"ל על שש מאות אלף ישראל שהיו בכל עיירה מתוך שש מאות אלף עיירות שהיו בהר המלך [גיטין נז. ובנצח ישראל פרק ו].
יש לציין בקשר לדברי המהר"ל כאן את מה שמפורסם שאף בשעת הקמת מדינת ישראל היו בארץ שש מאות אלף יהודים.