חובת התלמידים חלק ג' | רבנים שונים | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
חינוך

קטגוריה משנית

8724

2 דק' קריאה

היום נמשיך בדברי האדמו"ר מפיאסצ'נה ונעסוק ביסוד חשוב נוסף שהוא עוסק בו: לעיתים, כאשר אנו מחנכים קשה לראות את גדלותו של הילד. אנו ניצבים במלוא העוצמה מול התעלולים, חוסר ההבנה והילדותיות של גיל הילדות. ר' קלונימוס-קלמן מרומם אותנו להבנה שעלינו להבין, שאמנם ילד לפנינו, אך נשמתו כבירה וגדולה, לקוחה מעולם המלאכים. תפקידו של המחנך הוא להצליח לראות מבעד לכל המעשים החיצוניים והזמניים – את נשמתו של הילד, ובה להצליח לגעת ואותה להנחות:

" הִנֵּה עַד כַּמָּה שֶׁיּוֹדֵעַ כָּל אָב וְכָל מְלַמֵּד שֶׁבְּנֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם הַקְּטַנִּים אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם לֹא יִשָּׁאֲרוּ בְּקַטְנוּתָם, רַק יִגְדְּלוּ וְיִהְיוּ לַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים בְּשָׁנִים, אֶפְשָׁר גַּם גְּדוֹלִים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה מִכָּל מָקוֹם יֶשְׁנָם אֲשֶׁר בְּתַכְלִיתָם רַק מַה שֶׁנֶּגֶד עֵינֵיהֶם, וְכֵיוָן שֶׁרַק נְעָרִים נֶגְדָּם, לָכֵן רַק לְחַנֵּךְ אוֹתָם לִנְעָרִים טוֹבִים מַטְּרָתָם, וְתוֹרָה וְיִרְאָה רַק כְּעֵרֶךְ יַלְדּוּתָם רְצוֹנָם לְהַכְנִיס אֶל קִרְבָּם וְדַי לָהֶם, אֲבָל מְלַמֵּד וְאָב כָּזֶה חוֹטֵא הוּא נֶגֶד ד' וְעַמּוֹ. צָרִיךְ הַמְּלַמֵּד וְהָאָב לָדַעַת שֶׁאֶת בְּנֵי ד' וּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם לְחַנֵּךְ וּלְגַלּוֹת, וְאֶת הַנְּעָרִים אֲשֶׁר לִפְנֵיהֶם יִרְאוּ לִנְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עוֹדָן בְּאִבָּן, וַעֲלֵיהֶם לְהַצְמִיחָן וּלְהַפְרִיחָן. גַּנָּן הוּא בְּגַן ד' לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, וְאַף אִם יִרְאֶה בָהֶם נְעָרִים אֲשֶׁר לְפִי הַכָּרָתוֹ מָרֵי נֶפֶשׁ הֵם וּמִדּוֹת רָעוֹת לָהֶם, יֵדַע שֶׁזֶּה טֶבַע שֶׁל גַּרְעִינֵי הַנְּשָׁמוֹת וּבֹסֶר הַמַּלְאָכִים, מָרִים הֵם בַּחֲנִיטָתָם וּמְלֵאִים עָסִיס בְּגַדְלוּתָם".
(חובת התלמידים, הקדמה, שִׂיחַ עִם הַמְּלַמְּדִים וַאֲבוֹת הַבָּנִים)

צריך ואף חובה לחנך את התלמידים הצעירים למטרות, מחשבות ושאיפות גדולות. כיוון שהילד הניצב בפנינו עכשיו הוא איש צעיר, אך הוא עתיד להיות איש ואולי גדול מיוחד, אולי נביא! אולי מלך! החינוך שיקבל צריך להצמיח את נשמתו הגדולה למקומות הגבוהים אליה צריכה להגיע. ואפילו במידה מרובה, החינוך הוא זה המוביל את הנשמה למחוזות והפסגות אליהם תגיע. וכן לכיוון ההפוך, מי שלא עושה כך – חוטא ומפספס את האיש הצעיר שלמולו ולא נותן לו את הַכְווָנָתוֹ הנכונה לתהליך התגדלותו.