תורה וחיים רבי כלפון משה הכהן זצ"ל חלק ב' | רבנים שונים | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
חינוך

קטגוריה משנית

6556

2 דק' קריאה

בחלק זה ממליץ ר' כלפון לעודד את התלמיד להגיע לשלב נוסף בלימוד – הוצאת הדברים מתוך עצמו, על ידי כתיבה ועל ידי אמירתם בעל פה. נקודה נוספת שהוא מזכיר היא חשיבות לימוד ספרי מוסר ויראה:
לימוד- בכלל הרבצת התורה נהגו רבים וכן שלמים להרגיל התלמידים הראויים לזה לכתוב חידושי תורתם על ספר, אם חידושי תורה אם חידושי הש"ס (=הגמרא), וכן לקבוע עמהם זמנים בלימוד ספרי המוסר והיראה. כי ההרגל בזה מטל ילדותם – הוא גורם גדול להרחיב דעת התלמיד ולהיות בעזרת ה' ובחמלתו אחרי-כן מתמיד בלימודו ולהיות נוהג בכל עניניו ביראת ה' ובמדות טובות כל ימי חייו.
ומה טוב ומה נעים אם ירגילום הרבנים מרביצי התורה גם כן לסדר דרוש בשלמותו ולכתבו ולאמרו בעל פה אחר כך לפני הרב, אם דרוש בחידושי תנ"ך ומאמרי חז"ל, אם דרוש מוסריי (=במוסר), או שניהם כאחד טובים. כי בזה (=על ידי כך) התלמיד לא יקשה עליו אחר כך להיות מזכה את הרבים בדרשותיו ומוסריו מאחר שכבר חונך בזה מילדותו.
(ברית כהונה ערך לימוד טז)

הכתיבה גורמת לאדם לסדר את הנלמד על אופניו על מנת שיהיה ברור וניתן לקריאה, וממילא הכתיבה מסייעת לתלמיד בעצמו להבין את הנלמד באופן מסודר , מה שלא היה נעשה לולא הכתיבה. יתרון נוסף שנותנת הכתיבה, הוא הממשות של הדברים. כלומר המחשבה היא ערטילאית מאוד ומהירה מאוד ואם האדם לא יקדיש תשומת לב מיוחדת למחשבות מסוימות – אין שום ספק שייעלמו ולא יזכְּרֵן. הכתיבה נותנת לאדם את ההזדמנות להקדיש מחשבה יסודית ומעמיקה בנושא מסויים, ואפילו מעבר למסמך הכתוב שניתן לחזור אליו בכל זמן – גם במחשבתו של האדם הנושא נצרב בצורה נוקבת ומשמעותית (אגב, הדבר נכון גם לגבי מחשבות האישיות של האדם לעצמו).
כמו כן, ממליץ ר' משה לייחד זמן ללמוד ספרי מוסר, כיון שלימוד זה מחזק את עולמו של התלמיד ובונה בו נדבכים נוספים שיחזקו את כחו בלימוד התורה. המדרש מדבר על לימוד יראת ה' ומבהיר את חשיבותו על-ידי משל:

"רבא אמר: "והיה אמונת עתיך" – בשעת שמכניסין את האדם לדין, אומרין לו כלום נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר? ואפילו הכי (-ואפילו כך, ועדיין), אי אִיכָּא (-אם יש) יראת ה' – אִין (-כן), ואי (-ואם) לא – לא. משל לאדם שאמר לשלוחו 'לך והעלה לי כור חטים לעלייה', הלך והעלה לו, אמר ליה 'כלום ערבת בהם קב חומטין?' א"ל 'לאו', א"ל 'מוטב שלא העלית', דתני ר' ישמעאל: מערב אדם קב חומטין בכור של תבואה ואינו חושש"
(ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תלז)

המדרש ממשיל את לימוד יראת ה' לחומר שמכניסים לתוך התבואה והוא משמר אותה. כלומר הלימוד ביראת ה' אמנם לא בהכרח צריך לתפוס את עיקר הזמן והנפח במסגרת הלימוד, אבל הוא זה שמשמר את כל התבואה שלא תירקב.
בנוסף, העשרה חשובה אצל התלמיד היא היכולת להעביר את שלמד לאנשים נוספים. אם יתרגל במסגרת לימודיו, להעביר את הלימוד לאנשים בכל מיני מסגרות ובהדרגה – לכשיבוקש לדבר בעתיד, לא יתקשה במשימה בעקבות הניסיון שדרכו רכש לעצמו את הביטחון העצמי והידע כיצד לבצע את המשימה.