בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • פסח
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
2 דק' קריאה
על פי כל המוסבר עד כה הצמח צדק מבאר לנו מהותה של יציאת מצרים היומיומית הרוחנית שלנו, מה היא ה"מצרים" הנפשית ומהי היציאה משם.

"והנה כמו שנצטוו על אכילת מצה בצאתם ממצרים בפועל ממש, כך גם כן נצטוו על אכילת מצה לדורות, כדכתיב: "בערב תאכלו מצות" (שמות י"ב י"ח) הכתוב קבעו חובה, כי באמת צריך בחינת יציאת מצרים ברוחניות גם עתה כי הנה בישראל (היינו בכל יהודי) יש ב' נפשות, נפש הבהמית הנמשכת מקליפת נוגה ששם שרש השבעים אומות דקרו ליה אלקאדאלקיא בחי' יש"

היינו שבכל יהודי יש חלק בהמי שמרגיש שהעולם הוא מציאות אמיתית ונפרדת מאלוקות. אך יש גם כוח אחר בנפשו של יהודי כדלהלן:

"ונפש האלהית היא חלק אלוה ממעל, ובעודה למעלה היא למעלה גם מן המלאכים, הגם שהם בבחינת ביטול "וצבא השמים לך משתחוים" (נחמי' ט' ו) מכל מקום אין להם השגה במהות ועצמיות האלקות ממש שהרי הם בחינת יש ונפרדים, ואילו היה אור אין סוף תגלה עליהן היו בטלים במציאות...
אבל נשמות ישראל נמשכים מחכמתו יתברך שהיא אלהות ממש, ואינן נפרדים כלל, והיו משיגים מהות האלהות שבי' ספירות המהווה מאין ליש, וזהו בחינת גדלות ממש כנ"ל"

כך שבעצם יהודי במהותו מרגיש את המציאות האלוקית המוחקת באינסופיותה כל מציאות אחרת, וזה שאיננו מרגישם כך בפועל זה משום הסיבה הבאה:

"אך שהושפלה הנפש אלקית בנפש הבהמית שלמטה גם ממדרגת המלאכים כנ"ל, בהיותה יש גמור כדי שתהפך אותה ותביאנה לידי ביטול היש באמונת אומן הנ"ל, שזהו בחינת ביטול היש וקטנות (שכן אין כאן ביטול אמיתי במציאות אלא רק ידיעה שמביאה לתחושת ביטול), וזה סוד יציאת מצרים שצריך להיות בכל יום ממש, עד שיגיע לומר בקריאת שמע ה' אלקינו ה' אחד, שזהו מה שנתייחד לנשמות ישראל כנ"ל. וגם נפש הבהמית תתהפך על ידי זה לדעה זו שהרי הוא משיג ומתבונן בשכל האנושי שמנפשו הבהמית כידוע. וזה סוד מאמר רז"ל "המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה" (יבמות ק"ה ב') פירוש לבו למעלה הוא ההתבוננות במהותו ועצמותו יתברך איך שהוא מרומם ונשגב מכל העולמות ואין ערוך אליו כידוע ומבואר למעלה... ומכל מקום צריך ליתן עיניו למטה גם כן דהיינו על העולמות שהם בבחינת יש ודבר (ביטוי זה בטרמינולוגיה החב"דית כוונתו לישות נפרדת מאלוקות)ושישכיל איך שהם בבחינת ביטול ומתהוים תמיד מאין כמו שנתבאר לעיל. כי כשיהיה רק ההתבוננות במהותו ועצמותו יתברך הנה אחר התפלה כשיפתח עיניו ויראה העולם ומלואו ליש ודבר, יוכל ליפול ממדרגתו וילכד במצודות תאוות העולם ויעשה היש עיקר "התעיף עיניך ואיננו" אבל בשנתן עיניו למטה בתפלה והשיג ביטול היש לאשורו, לא יפול ח"ו כי הרי נתאמת אצלו אחדות ה' למטה בעיני בשר"

כעת הצמח צדק מלמדנו שעל אף שזוהי עבודה יומיומית יש בפסח נתינת כח מיוחדת לאמונה זו מכח המצה.

"והנה דרך פרט צריך לומר בכל יום, אך בכללות השנה הוא בפסח, שאז נמשך הכח הזה לנפש אלקית שתוכל לזכך נפש הבהמית ולקבוע בה אמונה הנ"ל ביתד בל תמוט, להיות מאירה בגילוי במוחו ולבו. והיינו על ידי המצה כנ"ל, שנצטוינו לאוכלה בליל ט"ו בניסן שאז נמשכים המוחין הנ"ל בכללות נשמות ישראל, הוא בחינת אור חכמתו יתברך המאיר במקור נשמות ישראל שלמעלה כפי כחם שאת, ומשם מאיר לכל נפש בפרט וזה סוד המצה כנ"ל"
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il