בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מועדי חודש איר
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
3 דק' קריאה
דמויות מעולם הקבלה

רבי משה קורודובירו

הרמ"ק (רבי משה קורדובירו) נולד בשנת רפ"ב (1522). מקום לידתו אינו ידוע, אך שם משפחתו מעיד על כך שמוצא משפחתו בעיר קורדובה בספרד.
הרמ"ק הגיע לצפת בגיל 13 בשנת רצ"ה (1535) ולמד תלמוד והלכה אצל רבי יוסף קארו. הרמ"ק התחתן עם אחותו של המשורר המקובל רבי שלמה אלקבץ, מחבר הפיוט ‘לכה דודי’, ובגיל עשרים החל ללמוד אצלו קבלה. לאחר כמה שנים החל לשמש כראש ישיבה בצפת. בין תלמידיו נמנו רבי חיים ויטאל, לימים גדול תלמידי האר"י, רבי אליהו די וידאש, מחבר ספר הקבלה ‘ראשית חכמה’ ורבי אליהו גאלאנטי. עם הגעתו של האר"י לצפת בחודש אייר או סיוון 1570 הוא הצטרף לשיעוריו של הרמ"ק במשך תקופה קצרה, עד לפטירתו של הרמ"ק בכ"ג בתמוז באותה שנה.
הרמ"ק חיבר כ 30- ספרים בתורת הקבלה, והמפורסם שבהם הוא פרדס רימונים , המבאר את שיטתו בקבלה. כמו כן חיבר הרמ"ק פירוש לספר הזוהר בשם אור יקר . הוא חיבר ספר הדרכה רוחנית בשם תומר דבורה המיוסד על י"ג מידות ההנהגה האלוקית של העולם. לספר זה מיוחסות סגולות שונות לריפוי מחלות. על כמות הספרים הגדולה שחיבר, שרבים מהם לא נמצאים אתנו, כתב רבי אברהם אזולאי שקשה להבין כיצד עשה זאת, והוסיף שגם לוּ היה הרמ"ק כותב בשתי ידיו ולא היה פוסק מכתיבה יום ולילה, לא היה די כדי לכתוב את שהספיק לכתוב. (הרמ"ק נפטר בשנת ש"ל (1570)

האר"י
האר"י [ראשי תיבות: האלוקי רבי יצחק (לוריא אשכנזי)] נולד בירושלים בשנת רצ"ד (1534)
הוא נתייתם מאביו בעודו ילד, וירד עם אמו למצרים – שם גדל בתורה.
על פי המסורת, עלייתו בשנת ש"ל (1570) להתיישב בצפת הייתה על פי ציוויו של אליהו הנביא, ושם לימד במשך שנתיים את תורתו לקבוצת תלמידים יחידי סגולה, ובעיקר לגדול והחשוב שבהם – רבי חיים ויטאל.
האר"י כתב מעט דברים בקבלה, בעיקר פירושים על ספר הזוהר. מכתבי האר"י עצמו נשארו בידינו כמה פיוטים לשבת (בארמית – 'אזמר בשבחין' לליל שבת, 'אסדר לסעודתא' לשבת בבוקר ו'בני היכלא' לסעודה שלישית, וכן פיוט אחד בעברית – 'יום זה לישראל אורה ושמחה'. פיוטים אלה נדפסו ברוב הסידורים), וכן כמה מאמרים העוסקים בעיקר בפרשנות לזוהר. בין הספרים שבהם פרסם רבי חיים ויטאל את תורת רבו יש למנות את ספר עץ חיים, את אוצרות חיים, אדם ישר ומבוא שערים. מעט מדברי השבח המופלגים שכתב עליו תלמידו רבי חיים ויטאל: "לא היה מי שישיג חכמה זו [חכמת הסוד] על אמתתה כמוהו, כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות על כל דבר ודבר כמה פנים... והיה מכיר במצח אדם מה שחשב ומה שחלם... והיה מלא חסידות ודרך ארץ וענוה ויראת ה' ואהבת ה' ויראת חטאו וכל מדות טובות ומעשים טובים היה בו... וזהו הביאו לידי רוח הקודש והיה אליהו נגלה אליו תמיד...". נפטר ב-ה' באב של"ב (1572)

רבי חיים ויטאל
הרב חיים ויטאל נולד בראש חודש מרחשוון הש"ג (1543) בצפת, לעיר מלאה בתלמידי חכמים. את תורת הנגלה למד מהרב אלשיך ומרבי יוסף קארו ונסמך על ידם. לאחר שעלה רבי יצחק לוריא, האר"י, לארץ ישראל, החל ללמוד ממנו הרב ויטאל את תורת הנסתר. לאחר כשנתיים נפטר האר"י והרב ויטאל החל לכתוב ולמסור את תורת האר"י לעולם. הוא נחשב לתלמידו המובהק ולמקור המוסמך ביותר לתורת האר"י מכיוון שהאר"י אמר עליו שהוא היחיד שיכול לירד לסוף דעתו. הספר המרכזי שאותו כתב הוא עץ חיים, שהוא אבן יסוד בחכמת הקבלה. השל"ה הקדוש אמר על ספר זה ש"מיום שניתנה התורה לא היה ספר כזה!". הרב ויטאל חיבר ספרים רבים גם בתורת הנגלה. נפטר ב-ל’ בניסן ש"פ (1640)
***
"והבן, כי להיות המידות עיקרים ויסודות, לא נימנו בכלל תרי"ג המצות. ונמצא כי יותר צריך ליזהר ממידות הרעות יותר מן קיום המצוות עשה ולא תעשה כי בהיותו בעל מידות טובות בנקל יקיים כל המצות" (מתוך ‘שערי קדושה’ לרבי חיים ויטאל).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il