שבת תשובה | הרב עוזי קלכהיים זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

3325

2 דק' קריאה • 4 דק' האזנה

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

שבת גדולה היא השבת הראשונה של השנה שנקראת 'שבת תשובה'. קראנו בהפטרה "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (הושע יד, ב) במדרש עמדו על כל מילה ומילה שבדברי הנביא (פסקתא דרב כהנא כד, יב) מה פירוש "עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ"?

"במנהגו של עולם אדם יורה חץ כמה מהלך החץ הזה, בית כור או בית כורים... אבל גדולה כוחה של התשובה שמגעת עד כיסא הכבוד שנאמר 'שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ'".

כלומר התנועה הזו שעשינו בנפש להתקרב אל ה' זו אינה תזוזה של כמה וכמה קילומטרים, זו תנופה שהיא מהפכת חיים אדם שב אל מקור ההויה "עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ". ובעל תשובה צריך לדעת שמספיק שהוא יגלה רצון ויוזמה מועטה -

"בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו". (שיר השירים רבה ה, ג)

אדם חושב שקשה לו להבקיע, ובעצם עליו רק לגלות את היוזמה מצידו להיכנס לטהרה 'הבא להיטהר מסייעים בידו' - זו היא הבשורה של התשובה, שאדם יוכל להינתק ולהשתחרר מכובד חטאיו והדבר הזה יכול להיעשות במהירות - 'עשו תשובה כהרף עין', הדברים יכולים להיעשות ממש כמהפכת פתאום לאדם נדמה כאילו הוא סגור ותפוס ולא יוכל להשתחרר כוחה של התשובה שהמהפכה הפתאומית תיצור בנפש חיים חדשים אדם יהיה אחראי למעשיו כוח הרצון הוא יהיה השליט על כוחות הנפש ולא שהוא יהיה נשלט על ידיהם זהו המפתח לתשובה. ואומר הקב"ה לכל אדם מישראל, אפילו כפרת בעיקר וכביכול ביזית את ה', אומר המדרש כך:

"א"ר לעזר: בנוהג שבעולם אדם עומד מבזה את חבירו ברבים ולאחר זמן הוא מבקש לרצות לו, והוא אומר לו 'את מבזה אותי ברבים ומתרצה אותי ביני ובינך, לך והבא אותן האנשים שבזית אותי לפניהם, ואני מתרצה לך'. אבל הקב"ה אינו כן, אלא אדם עומד ומחרף ומגדף בשוק והקב"ה אומר לו לעשות תשובה ביני ובינך ואני מקבלך". (פסיקתא דרב כהנא כד, יב)

אם כן התשובה היא תהליך אינטימי כמו שאומר הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ב, ב) "יעיד עליו יודע תעלומות" העיקר שהאדם יקבל את ההחלטה לעשות את התזוזה והשינוי בנפש. לאחר מכן הנביא אומר (הושע פרק יד, ב) משפט בלתי מובן - לאחר שאמר "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ, קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים..." הוא מסיים ואומר "אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם", מה פתאום נכנס כאן משפט זה "אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם"?

וההסבר לכך הוא - שבעל התשובה שעושה את השינוי נדמה לו שאביו ואמו וכל חבריו ורעיו יראו אותו כמוזר "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי, וְה' יַאַסְפֵנִי" (תהלים כז, י) עליו לדעת שהוא לא בודד - כמו שה' דיין אלמנות ואבי יתומים הוא דואג לכל אותן נפשות כך אומר הנביא "אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם". שלא יחשוב האדם שעושה את תפנית חייו שהוא יהיה בודד במערכה והחברה תנטוש אותו, וזה מה שמקשה על האדם לעשות את השינוי להיכנס למסלול חיים חדש, פונים אליו בשאלות: מה פתאום? מה קרה לך? מדוע אתה משתנה? איך נהיית בעל תשובה? כל מיני שאלות מוזרות שהאדם חושש שיותקף בהן ברגע שירצה לעשות את המהפכה הגדולה בחייו, לכן מנחם הנביא "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ" וכך ממשיך הלאה "אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם" אדם צריך לדעת שהקב"ה בכבודו ובעצמו יגן עליו, וזו היא שמחתו ואושרו של בעל תשובה שהוא מוצא לו משען אמיתי לביטחון חייו ולאושר חייו.
'גמר חתימה טובה'!