^ 1. ועי' בחבצלת השרון (שמות, עמ' תל''ד) שהקשה בזה קושיא נחמדה, דאם אכן מה שהיא נאסרת לבעלה הוא מחמת המעל שהאשה מעלה בו ולכן באונס מותרת, אם כן מאי האי דקאמר (חגיגה ט.) דמעוות לא יוכל לתקון היינו שבא על אשה ואסרה לבעלה, הא עיקר האיסור הוא מצדה, ויש לדון בזה.

^ 2. עי"ש שכתב כן לגבי מי שבא על נערה המאורסה וגמר ביאתו, שבשעת העראה הרי היא בתולה וחייב על כך סקילה ובשעת גמר ביאה נחשבת בעולה וחייב על כך חנק, והרי הוא כמי שבא על ארוסה ונשואה.
^ 3. כלומר, אוב וידעוני נאסרו בלאו אחד בפסוקים (דברים יח י – יא) ''לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחבר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים'', אך חיוב מיתה נאמר בכל אחד מהם בפני עצמו שנאמר (ויקרא כ כז) ''כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו דמיהם בם'' ופליגי ר"י ור"ל (סנהדרין סה. כריתות ג:) בשתי עבירות שנאסרו בלאו אחד אך התורה חילקה במיתתם אם עשאן בהעלם אחד אם חייב שתי חטאות, וכתב במל"מ (מעשה הקרבנות פי"ח ה"ד) שהרמב"ם פוסק כר"ל שחייב שתי חטאות.
^ 4. ועי' מה שכתב בזה דברים נחמדים בספר חבצלת השרון ע''ס שמות עמ' תל''ה.